בשנים האחרונות ניתן להתרשם מגידול מהיר במספר הסטודנטים עם ליקויי
למידה במוסדות להשכלה גבוהה. תלמידים אלו מתקבלים בהליכי קבלה רגילים
לחוגים שונים בהתאם לכישוריהם ותחומי העניין שלהם. ניתן למצוא אותם
במרבית הפקולטות וחוגי הלימוד.
מגמה זו מוכרת באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, ובארץ היא בשלביה
הראשוניים. בשנים האחרונות מדווחים באוניברסיטאות ובמכללות על
סטודנטים עם לקות למידה, הפונים בבקשה של התאמות וסיוע. לאחר הזיהוי
והאבחון של הסטודנטים, לרוב באמצעות דיקנט הסטודנטים, ניתנות להם
המלצות להתאמות בדרכי הלמידה והבחינה שמופנות לחוגי הלימוד ולפקולטות
השונות. כמו כן ניתנת לסטודנטים בחלק מהאוניברסיטאות האפשרות לקבל
חונך, שיעורי עזר בתחום הקושי, סיוע בצילום רשימות, וקורס העוסק
בפיתוח מיומנויות למידה.
על מנת ללמוד את קשייהם, נערך באוניברסיטת תל-אביב סקר בו השתתפו
40 סטודנטים מפקולטות שונות כהנדסה, מדעי החברה, מדעי הרוח, ניהול
ואומנויות. ראוי להדגיש לפני הפירוט של קשייהם ודרכי התמודדות כי
מרביתם מצליחים לסיים תואר בהצלחה, ולעתים להמשיך בלימודים לתואר
שני.
באמצעות ראיונות ושאלונים דווחו הסטודנטים על שבעה סוגים של קשיים
(ראה נספח עם ניתוח טקסומוני):
1. חוסר ידע והבנה של סגל אקדמאי ומנהלי
לבעיה.
ספרה אחת הסטודנטיות:
"אני מרגישה שאני משקיעה הרבה אנרגיה בצורך להסביר למרצים
מה הבעיה שלי…והרבה פעמים אני יוצאת מדוכאת משיחות אלה…גם אם
המרצים מגלים נכונות לעזור, תמיד זה מלווה בזלזול מסוים, ונותנים לי
תחושה שאני מנצלת את המערכת".
2. קושי להסתדר בספריה, בעקר למצוא ספרים בכוחות
עצמם.
ספר סטודנט להנדסה:
"כשאני צריך למצוא ספר באנגלית על מדף הספרים, אני מיואש.
עד שאספיק לקרוא (ואני קורא לאט) את השמות של כל הספרים, תגמר ההפסקה.
אני משתדל ללכת לספריה עם חבר, ולתת לו למצוא את הספר".
3. קשיים בכתיבה – שגיאות כתיב, קשיים ברישום בעת
הרצאה, בהבעה בכתב ובסיכום. ספר אחד הסטודנטים:
"הפסקתי לרשום בזמן ההרצאה – כי ממילא לא אוכל לקרוא את
הכתוב עם כל השגיאות. למזלי יש לי חברים שמרשים לי לצלם את הקלסר
שלהם".
4. קצב קריאה איטי. בקורסים עם חובות קריאה של
טקסטים רבי עמודים הם נתקלו בקשיים לעמוד בדרישות.
סיפר סטודנט לסוציולוגיה:
"אני חייב לקרוא מאוד לאט, ולפעמים בקול רם, וכך אני מצליח
להתמודד עם זיכרון של חומר רב".
5. קשיים בארגון החומר, הן בקצב (איטיות) והן
בהתארגנות בכתיבה.
6. בבחינות – התקשו הסטודנטים לעמוד בלחץ הזמן
ותנאי הבחינה.
סטודנטים ספרו כי הם מקבלים תוספת זמן, וכך נשארים אחרונים
בחדר הבחינות. הם התלוננו כי הבוחנות מפטפטות, ולפעמים באים מנקים
שמתעקשים להתחיל לנקות כי מאוחר – למרות שעדיין נמשכת
הבחינה.
7. שפות זרות – לימוד שפה זרה היווה קושי מיוחד.
לעתים לימודי התואר חייבו שפה שניה ושלישית. במקרים של שפות לא
שכיחות, נזקקו לשיעורי עזר מחבריהם בקורס (למשל בלימודי סינית).
הסטודנטים הסבירו כי הם משתמשים בסגנונות ההתמודדות הבאים:
1. השקעת זמן מרובה מאוד, ללא השוואה להשקעת הזמן
של חבריהם. על כן, חלק אינם עובדים, וזקוקים לתמיכה מההורים. עם זאת,
הם הדגישו את הנכונות שלהם לעבוד שעות מרובות, ובטאו מוטיבציה להשקיע
מאמץ ולעמוד בפני אתגרים.
2. פיתוח אסטרטגיות לשיפור זיכרון של פרטים
מרובים, לקריאה יעילה על אף האיטיות. ניתן היה להתרשם מהרגלי עבודה
טובים שגובשו בשל הליקוי, אך גם יסייעו להם בהצלחה במקצוע בו
בחרו.
3. קבלת סיוע מחברים לכיתה – צילום הרצאות, בדיקת
עבודותיהם לפני הגשתן למרצה, הצטרפות לקבוצות עבודה.
4. סיוע רב ותמיכה מבני משפחה, ובן/בת הזוג.
סטודנטים ספרו כי "בלי אימא שלי – זה לא היה
מצליח".
אחד הסטודנטים תאר כי החברה שלו "עושה שני תארים – את
הלימודים שלה ושלו".
5. הקלטת הרצאות (ברשות המרצה).
6. לימודים חלקיים – תוכנית פחות עמוסה.
7. הומור – אחת הסטודנטיות ספרה שיש הרבה בדיחות
על דיסלקטים, וכשמספרים לה בדיחה, אין היא מרשה לעצמה להיעלב – אלא
מספרת בדיחה נוספת "וצוחקת עם כולם".
חברי הוועדה ראיינו מספר סטודנטים והתרשמו כי הצורך המרכזי שלהם
הוא קידום המודעות והידע של אנשי הסגל באקדמיה. הסטודנטים שתפו את
חברי הועדה בתחושת העלבון על זלזול וחשדנות שמבטאים כלפיהם. הם הדגישו
את הצורך בגוף מרכזי שיבחן דרכים להערכות כל מוסד להשכלה גבוהה לטיפול
מרכזי בצרכי התלמידים, ויחסוך מהם את הצורך להתווכח עם כל מרצה ולשכנע
אותו בבעייתם.
בנספח מצורפים שני תרשימים של ניתוח טקסונומי לסוגי הקשיים ואפיוני
הסיוע הלקוחים מעבודה סמינריונית של אפרת כץ שהוגשה במסגרת הקורס
"ליקויי למידה – כשרים וקשיים".
בהעדר מדיניות כללית, הקוראת לפיתוח דרכי תמיכה וסיוע מוסדרים
וברורים לסטודנטים אלו, מבטא הטיפול בנושא יוזמות מקומיות וחיפושי
דרך, ומחייב תכנון וחשיבה מוסדיים. על מנת להבטיח סיכויי הצלחה במילוי
הדרישות האקדמאיות, יש לפתח מודעות של הגורמים האקדמאים והמנהליים
לבעייתם, אבחון הולם לדרישות הלימוד באקדמיה – בעולמות תוכן שונים,
וגיוון של דרכי תמיכה והתאמה.
 |
המכינות הקדם אקדמאיות |
המכינות הקדם אקדמאיות פועלות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה על ידי
האגודה לקידום החינוך ולומדים בהן מעל 10,000 תלמידים המשלימים את
תעודת הבגרות, ולומדים כהכנה לקראת לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה.
לימודיהם אלו שנמשכים שנה הם בגדר הזדמנות שניה לתלמידים שלא מימשו את
ההזדמנות הראשונה שנתנה להם בלימודיהם בבית הספר התיכון.
קיימים חילוקי דעות מהו שיעור התלמידים עם ליקויי למידה במכינות
הקדם אקדמאיות, אך ניתן לשער כי מאחר והם מיצגים קבוצה שנכשלה
בלימודיה, יש לצפות לשיעור גבוה מזה המופיע באוכלוסייה הרגילה. כמו
כן, לייעול תהליכי האבחון והטיפול יש משמעות קריטית עקב הזמן הקצוב
והקצר של הלימודים במסגרת זו. לכן לאבחון מוקדם של ליקויי למידה יש
חשיבות מרובה לייעוץ במערכת.
|
המלצה 6.1: |
מתוך הכרה בחופש האקדמאי של המוסדות להשכלה גבוהה, ממליצים חברי
הוועדה על גיבוש מדיניות כללית של ראשי האוניברסיטאות והמכללות,
הקוראת להעלאת המודעות של הסגל האקדמאי והמנהלי, פיתוח מערכת סטנדרטית
של מבחנים, קידום הנגישות של השירותים, ופיתוח מגוון אמצעי תמיכה שיש
בהם תשובה מובחנת לדרישות למידה שונות ומאפייני המקצוע, במוסדות
האקדמאים ובמחלקות השונות. אנו קוראים לאוניברסיטאות ולמכללות לבדוק
ולמפות את דרכי הטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה במחלקות השונות,
לפתח ולמסד אותו באמצעות המלצות, כללים והליכים ברורים שיגובשו
כמדיניות מוסדית בכל מוסד להשכלה גבוהה. אנו קוראים לות"ת לתמוך
במוסדות להשכלה גבוהה במתן הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה.
|
המלצה 6.2: |
חברי הוועדה ממליצים על פיתוח פרוצדורות אבחון ברורות, מוסכמות על
המוסדות השונים ונגישות במרכזי האבחון הציבוריים היישוביים
הרב-תחומיים (ראה סעיף 3.4).
לעיון בפרקי הדוח:
- תקציר
והמלצות - מבוא
- שוויון הזדמנויות
לתלמידים עם לקויות למידה - הכשרה והשתלמויות
בתחומי לקות למידה - תהליך האבחון:
מאבחנים ומבחנים - רצף ומסגרות
טיפול - צרכים חינוכיים
מיוחדים לקבוצות הגיל - מוסדות להשכלה
גבוהה - משפחות
- סיוע, התערבות
וטיפול - תלמידים עם ליקויי
למידה ובעיות נוספות - מוסדות להשכלה גבוהה
- דו"ח הוועדה לבחינת
מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה – נספחים
