חינוך לפנאי ופיתוח קהילתי מחבר: הארגון העולמי לתרבות הפנאי והנופש

1 . מבוא

1.1 פנאי היא צורת ביטוי אנושית הנעה מהתנהגות
קלה ומזדמנת ועד להתנהגות פורמלית הדורשת עיסוק רציני. במהלך השנים
התפתח ההיצע של שירותי פנאי הן על-ידי המיגזר הפרטי והן על-ידי המיגזר
הציבורי, ועל כל הגופים העוסקים בפנאי לשקף בשירותים מענה לצרכים
מתפתחים של הפרט בהווה ובעתיד. שירותי ותכניות פנאי הינם בעלי
פוטנציאל לחשיפת נוער, מבוגרים וקשישים לאופציות של קריירת עיסוקי
פנאי. פנאי כמוסד חברתי קשור בקשרים אמיצים גם למוסדות אחרים, כמו
עבודה, משפחה, קהילה וחינוך בעידן המידע הטכנולוגי המאפיין את החברה
האנושית כיום.

1.2 מסמך זה מתייחס מפעם לפעם לשתי צורות ביטוי
של פנאי : הראשון הינו "פנאי רציני" ו"משמעותי", שהינו עיסוק שיטתי של
חובבן ,(amateur) תחביבן (hobbyist) או עיסוק בפעילות מתנדבת
(volunteer activity) שהמשתתף בעיסוק זה מוצא בו עניין ומשמעות במידה
כה רבה, שבמקרה אופייני הוא מאמץ את העיסוק כקריירה, בה קיימת התמקדות
במיומנויות, בידע ובנסיון המיוחדים לעיסוק שנבחר. צורת ביטוי הפנאי
השנייה היא צורת "פנאי מזדמן וקל", או "פנאי בהיסח הדעת", שכרוך
בתגמול ובסיפוק פנימיים מיידיים, קצרי טווח ומהנים הדורשים מעט הכנה
והכשרה, או בכלל לא.

1.3 פנאי בחיי אנשים משפיע במידה רבה על מוסדות
חברתיים שונים. מערכת החינוך הציבורי היא אחד ממוסדות אלה. האפקט
המצטבר מחייב את ההקמה והבטחת ההיצע של מוסדות לחינוך פורמלי ובלתי
פורמלי, שיאפשרו נגישות לפנאי נאות.

1.4 תרומה חשובה של בתי-הספר להנאה משעות הפנאי
היא בהיצע של הזדמנויות פנאי בסביבה היוצרת אווירת לימוד ניאותה
לאנשים רבים.

1.5 פנאי הינו מרכיב בעל ערך רב ביותר לפיתוח
קהילתי, בתנאי שקיימת מודעות ליתרונותיו ולתועלת שבו. חשוב שהשכלה
להבנת הפנאי ומשמעויותיו תהיה מטרה חברתית מרכזית.

1.6 בהמשך לאמור ב"מגילת החינוך לפנאי
הבינלאומית" של הארגון העולמי לפנאי ולנופש (1993), מוגשות בזה
ההמלצות הבאות.

המלצות

ממשלות, וכן מוסדות וארגונים ציבוריים, חייבים:

2. כללי

2.1 להכיר בחשיבות תפקידיהן של מערכות החינוך
הפורמליות והבלתי פורמליות בקהילה בפיתוח ערכים, עמדות, מיומנויות
וידע בתחום הפנאי.

2.2 להציע קורסים מקני קרדיט אקדמי או אחרים
בתחום החינוך לפנאי ופיתוח קהילתי אשר יכללו גם תכנים העוסקים בביטויי
פנאי הניתנים להגדרה כ"פנאי רציני בעל ערך קיים ומתמשך לכל החיים",
ולתרומתם החיובית לחיי הקהילה.

2.3 ליידע מחנכים ומומחי פנאי על סוגיהם השונים,
הן בשלב הכשרתם המקצועית, והן במסגרת השתלמויות מקצועיות לאחר מכן,
לגבי המשמעות הרבה של עיסוק בפנאי רציני לפיתוח קהילתי.

2.4 ליידע מחנכים ומומחי פנאי על סוגיהם השונים,
הן בשלב הכשרתם המקצועית, והן במסגרת השתלמויות מקצועיות לאחר מכן,
לגבי מקומו של פנאי רציני בעל ערך קיים ומתמשך לחיים ; לגבי צורות
שליליות הבאות לידי ביטוי בהגזמה (overuse) בעיסוק, בעיסוק ברמה ירודה
,(disuse) בעיסוק מזיק (misuse) בלי שהפרט מודע לכך, ובעיסוק מזיק
(abuse) הנעשה למרות שהפרט מודע לתוצאותיו המזיקות.

2.5 להשתמש במוסדות חינוך וקהילה ליישום תכניות
חינוך לפנאי באמצעות דרכים פורמליות ובלתי פורמליות.

2.6 להקים דרכים וכלים שבאמצעותם ניתן יהיה ליישג
(Reach out) לקהילה תוך מתן העצמה לחברי הקהילה להגיע לשימוש אופטימלי
של משאבים מצויים ונגישים בקהילה באמצעות מערכות חינוך, בבתי-ספר
ומוסדות קהילתיים, לבני כל הגילים.

2.7 ליישם גישות ואיסטרטגיות חינוכיות המדגישות
נטילת אחריות אישית של הפרט לגבי התנהגותו. איסטרטגיות אלה יטפחו
ייעוץ ופתיחות ויסייעו לחופש הבחירה של הפרט באווירה של ניסוי וטעייה
בלתי מאיימים.

2.8 לקיים קשרים בין מסגרות חינוכיות, מוסדות
ציבוריים ופרטיים וארגונים מתנדבים בקהילה לשמוש אופטימלי של מתקני
ומשאבי פנאי.

2.9 לתכנן, בשיתוף ארגונים המציעים שירותים
לאוכלוסיות מיוחדות, פעילויות פנאי המתאימות לצרכיהם.

2.10 להכשיר בקהילה מחנכי פנאי, יזמי ומציעי
שירותי פנאי ופיתוחי פנאי המתאימים לבני גילים שונים ולשלבים שונים
בחייהם.

2.11 לארגן ביטויי פנאי מגוונים ורב תרבותיים
העשויים להרחיב ולחזק את ההשתתפות והאינטגרציה של כל חברי הקהילה, תוך
הבטחת ביטול אפלייה ומחיצות בין קבוצות שונות בקהילה.

2.12 להשתמש בטכנולוגיות מידע הקשור לפנאי
ולחיזוק הקשר בין קבוצות אוכלוסייה שונות באמצעות נגישות למידע,
צבירתו והפצתו בציבור.

2.13 לזהות את חשיבות ההזדמנויות של פנאי רציני
להגשמה ולהגדרה העצמית של הפרט ותרומתם לקידום איכות חיי הקהילה.

2.14 להכיר בעובדה שקבוצות שונות בקהילות (כנשים,
קבוצות אתניות שונות, בעלי התנהגויות מיניות שונות, קשישים, בעלי רמות
יכולות גופניות ושיכליות שונות, בעלי רמות הכנסה שונות, ובעלי סטאטוס
סוציו-כלכלי שונה) עלולות לסבול מאפליות שונות בשימוש ובנגישות למתקני
פנאי, כמו גנים ציבוריים, חופי רחצה ומוסדות המציעים חינוך לפנאי.

2.15 לסייע לחברי הקהילה או לקבוצות בקרבה,
שנמנעת מהם נגישות למשאבים בקהילה, לפתח את יכולתם לעמוד על זכויותיהם
בתחומי הפנאי.

2.16 ליצור תהליך העצמה שיוביל לתמיכה קהילתית
רחבה בקרב קבוצות בקהילה, וליצור תכניות לשינוי שיובילו לפיתוח סביבה
ניאותה, כמו שטחים פתוחים, גנים ציבוריים והזדמנויות לחינוך
לפנאי.

2.17 לחנך אנשים מקצועיים בתחומי הפנאי השונים
לגבי האחריות האתית שלהם לסנגר (advocate) על אנשים בקהילה שנמנעים
מהם זכויותיהם הבסיסיות והחיוניות לחינוך לפנאי והזדמנויות לביטויי
פנאי.

2.18 לארגן תכנית סינגור (advocacy) שתתמקד
בחלוקה שווה של משאבי פנאי, נגישות שווה לשירותי פנאי, וזכות הכל
לביטויי פנאי בסביבה בטוחה ובריאה.

2.19 להשתמש בהשפעות של "קבוצות סינגור" לקידום
פעילויות "בונות קהילה" המבוססות על אינטרסים משותפים והעונים על צרכי
הקבוצות השונות בקהילה.

2.20 להשתמש באירועים "מדרבנים" (trigger) בקהילה
לשם זיהוי חסרים בתחומי הפנאי בקהילה ולשם הנעת חברים בקהילה להגיע
לשינוי ארוך טווח המיועד להתפתחות אנושית וביטויים המאפשרים הגשמה
עצמית על – ידי הפרט.

2.21 להבטיח הכשרה למורים וצוותי מרכזים קהילתיים
בטכניקות למתן ייעוץ פנאי, כדי לאפשר להם להציע שירותי ייעוץ פנאי
בקהילה.

2.22 להבטיח שירותי ייעוץ פנאי למורים ולתלמידים
במתקנים קהילתיים שונים, כולל מוסדות קדם בית- ספר, בתי-ספר יסודיים
ועל – יסודיים, מרכזים קהילתיים, קייטנות ומחנות נופש.

3. חינוך לפנאי, העצמה קהילתית ועוני

זמן פנוי הינו בעל חשיבות רבה לאנשים הנמצאים בשולי החברה, והינם
חלשים מבחינה חברתית וכלכלית. אחד מן התפקידים של מחנכי פנאי הוא להקל
על נגישות לפנאי על – ידי אנשים שאינם יכולים להגיע לכך בכוחותיהם,
ולפתח איסטרטגיות אופטימליות לשימוש יצירתי בשעות פנויות אלה. על כן,
על ממשלות, מוסדות ציבור וארגונים :

3.1 לדרבן את התהליך של העצמה אישית וקהילתית כדי
ליצור סביבות תומכות באמצעות חינוך לפנאי, ולהניע משאבי פנאי קהילתיים
למען הקהילה.

3.2 להקל על ההקמה של תכניות חינוך לפנאי ניאותות
מבחינה התפתחותית וסוציו-כלכלית.

3.3 לתמוך ביצירת פעילויות פנאי קהילתיות
המאפשרות שיתוף פעולה בין נוער ומבוגרים מצד אחד, וחינוך במסגרות של
בני גיל דומה מצד שני.

3.4 להבין שמצבם של שטחי פנאי ומתקני פנאי משדר
מסרים, ורצוי שאלה יהיו כאלה ש:-

3.4.1 הינם מקומות ציבוריים בטוחים, נגישים
ותומכים בכל האזרחים, ללא הבדל גיל, מין, מצב חברתי-כלכלי או מוצא
אתני.

3.4.2 אינם מחזקים מיבנים חברתיים של שליטה
והיררכיה.

3.5 להכיר בחשיבות המעורבות ותהליך קבלת ההחלטות
של כל האנשים
הקשורים באופי ובכללים של שירותים קהילתיים, כמו: –

3.5.1 קני – מידה לקבלה, כולל תהליכים להתגברות
על אילוצים כמו תעריפים ודמי השתתפות.

3.5.2 משמעויות של תכנון תכנית על קני-המידה
לאומדן "הצלחה" או "כשלון" בהשתתפות בפעילויות פנאי.

3.6 לקיים תכנית הערכה כחלק אינטגרלי של תהליך
העצמה, כולל סימנים של תוצאות רצויות כמו:

3.6.1 הכללה (inclusion) חברתית מורחבת.

3.6.2 מיומנויות אישיות וחברתיות מוגברות.

3.6.3 תחושה של יכולת אישית (Self-efficacy)
מוגברת.

3.6.4 מילוי מוגבר של תפקידים בעלי ערך חברתי
בקהילה.

4. חינוך לפנאי, גלובליזציה ו"חינוך – בידור" (Edutainment)*

מאחר ובידור להמונים (כמו הופעות מוסיקת רוק, פסטיבלים אמנותיים,
פארקי שעשועים ולפי נושאים) משקפים כיום התפתחויות גלובליות בעלות
חשיבות בתחומים פוליטיים, כלכליים, תרבותיים וחינוכיים, חיוני ש:-

4.1 גישות של חינוך לפנאי יכללו מטרות חדשות
המתייחסות לפתרון בעיות ולמידה במסגרות "חינוך-בידור" גלובליות.

4.2 יש לשלב את החינוך לפנאי, כחלק מהבידור
הגלובלי, לתהליכים הקשורים בפיתוח הקהילה.

4.3 חינוך לפנאי חייב להכיר בהזדמנויות המקצועיות
ובפיתוח קריירה מקצועית בשדה "החינוך-בידור".

4.4 יש לבחון בצורה זהירה ואובייקטיבית סוגים
שונים של "חינוך-בידור" (כמו פעילויות אתגר והרפתקאות, תרבות, בידור
להמונים), כדי לאתר את תפקידיהם הפוטנציאליים בתהליך החינוך
לפנאי.

4.5 יש להכיר באיסטרטגיות שיווק ולנצל את
הפוטנציאל שקיים בהם לחינוך לפנאי.

4.6 חינוך לפנאי גלובלי מתרחש על-ידי שימוש
באינטרנט, ויש להשתמש בו לחיזוק ההגשמה העצמית בשעות הפנאי.

4.7 חינוך לפנאי כחלק ממערכת חינוך גלובלית מתפתח
והולך על-ידי השימוש בטכנולוגיות מידע מגוונות, ונעשה חלק מ"אוטוסטרדת
המידע" המסופקת באמצעות האינטרנט ושירותים הקשורים בו.

5. ייעוץ לפנאי

5.1 ייעוץ לפנאי, אישי וקבוצתי, חייב להיות שירות
סטנדרטי המוצע על-ידי ספקי שירותי פנאי במתקני פנאי על כל סוגיהם.

5.2 על אנשי מקצוע העוסקים בשירותי ייעוץ פנאי
להיות מוכשרים לתפקידי ייעוץ, כולל הכשרה למורים במערכת החינוך ולאנשי
צוות מוסדות קהילתיים, כמו המרכז הקהילתי.

* "חינוך-בידור" הוא חינוך לפנאי הפועל באמצעות מערכת בידור
גלובלית להמונים, אשר הינה בעלת פוטנציאל שהינו גם חיובי וגם שלילי
לצרכניו.

הערה:

הסמינר של WLRA על "חינוך לפנאי ופיתוח
קהילתי", שנערך בירושלים, ישראל, בספטמבר 1998, כונס בעיקר כמענה
לציפיות הגוברות בארצות רבות בעולם לגבי השפעות הפנאי. מסמך עמדה זה
מבוסס על מגילת החינוך לפנאי הבינלאומית של ,WLRA שנוסחה בירושלים
ואושרה על – ידי הארגון ב- 1993.