למורים יש תפקיד מרכזי בזיהוי של תלמידים עם צרכים מיוחדים,
באיבחון החינוכי, בהוראה ובטיפול העונים לצרכים המיוחדים. הן המורה
המשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה ההטרוגנית, הן המורה לחינוך
מיוחד שהתמחה בסיוע חינוכי לתלמידים עם צרכים מיוחדים, והן המנהל החש
אחריות כלפי כל תלמידיו, כל אחד מהם, וכולם כקבוצה חשים כי יוכלו
לסייע לתלמידים רק בסביבה חינוכית בה תהייה תחושת כבוד, שותפות בקבלת
החלטות, בטחון מקצועי ובטחון בהערכה למקצועיות שלהם. לא די שיפעלו
כמיטב יכולתם המקצועית והאישית לקדם את כלל תלמידיהם, אלא הם זקוקים
לאמון ולתמיכה. יש למורה זכות לראות בהצלחת תלמידיו, לזכות באמון
ההורים של התלמידים ולחוש הצלחה.
בספרות המקצועית מקובל להדגיש את מגילת הזכויות של ההורים והילדים.
חברי הוועדה בדיוניהם בטאו את ההכרה כי בשותפות המתמשכת בין הילד עם
הצרכים המיוחדים, המשפחה והצוות החינוכי יש לכל הצוות ובעקר למורים
ולמנהלים תפקיד חשוב ומרכזי. חברי הוועדה בדיוניהם הדגישו את זכות
הצוות החינוכי לכבוד, לביטחון במעמדם, לתמיכה בהתפתחותם המקצועית
ולשותפות בקבלת החלטות ועיצוב מדיניות חינוכית. ראוי להדגיש כי להצלחה
של התלמידים עם הצרכים המיוחדים שותפים לא רק המשפחה אלא גם המורים.
יש למורים זכות ללמד ולטפל בסביבה חינוכית המאפשרת ומקדמת את סיכויי
ההצלחה שלהם ושל הילדים. כשם שיש חשיבות לאיתור מחסומים ללמידה של
התלמידים ולטיפול בהם, כך יש חשיבות לא פחותה לאיתור המכשולים להוראה
וטיפול יעילים.
ההליכים ליישום חוק החינוך המיוחד הביאו לשינויים
אירגונים-דידקטיים . עקר דיוני הוועדה התמקדו בבחינת השינויים והשפעתם
מנקודת הראות של התלמידים. עם זאת, ציינו חברי הוועדה כי בעקבות יישום
חוק החינוך המיוחד חלו שינויים במאפיינים מרכזיים בעבודתם של המורים
לחינוך מיוחד, כגון תחושת השייכות שלהם לבתי הספר, ההתאמה של סביבת
ההוראה המיוחדת, ויחסי הגומלין עם מחנכי הכיתות המשלבות את תלמידים עם
צרכים מיוחדים. שינוי בדפוסי העבודה הוא תהליך קשה אך אפשרי. על מנת
להבטיח את הצלחתו יש צורך לא בשותפות בגיבוש המטרות ותהליכים,
בהשתלמויות והדרכה הן לכל הצוות החינוכי. למורים בחינוך המיוחד
שחייבים לשנות את דרכי הטיפול החינוכי ואת סביבת הלמידה, ולמורים
בחינוך הרגיל שכיתתם הופכת לכיתה הטרוגנית.
הגישה המקובלת כיום, שעל פיה בית הספר אחראי על כל תלמידיו, מחייבת
את כל המורים להשתלם וללמוד גישות חינוכיות הולמות לכיתה ההטרוגנית,
על מנת לאפשר לכל התלמידים להתפתח על פי יכולתם ותחומי העניין שלהם.
על מנת שהשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים יהיה מנוף לקידום הבנה בין
אישית לאדם השונה – סובלנות וקבלת השונות, מבלי לפגוע בקידום הישגים
וחתירה למצוינות אישית וכיתתית, יש לשלב מושגים חדשים שהתפתחו לאחרונה
על מהות הידע ודרכי רכישת ידע. כמו כן, הכנסת הטכנולוגיה לבית הספר
פותחת ערוצים חדשים לקידום קהילות לומדות.
בכל תהליך מצליח אין להתעלם מגבולות השינוי. גם בארצות בהן השילוב
הוא מכסימאלי נשארים תלמידים הזקוקים בשלבים שונים של התפתחותם
למסגרות חינוכיות נבדלות. יש לאפשר למנהלים ולצוותים החינוכיים לקבל
החלטה מקצועית, אוטונומית ומלווה במערכת הנמקות – ולפנות לועדת השמה
באותם מקרים בהם יש פגיעה ברורה בילד או בכיתה אם ימשיך הילד ללמוד
במסגרת חינוכית רגילה. מנהלים וצוותים חינוכיים יפעלו בעניין זה ללא
חשש מביקורת או הסתייגות מצד הפיקוח.
מורים הם אחת הקבוצות המקצועיות שיש לה נכונות להתגייס לאתגרים.
בעבודה החינוכית יש מאמץ ממוקד לגעת בעתיד — לקחת חלק בתהליכי גדילה
והתפתחות. כביטוי מעשי לזכות המורה לכבוד, לביטחון, ולהצלחה באתגרים
החינוכיים יש ללוות את הכנסת השינויים בהשתלמויות, בהדרכה ומעקב
מחקרי. מעצבי המדיניות השואפים לקדם מורים הרואים בשינויים אתגרים
והזדמנויות לגדילה אישית ומקצועית, חייבים לבסס מדעית את השינויים,
להדגים ולהוכיח כי הם מבטיחים עתיד טוב יותר לתלמידים המתקשים כמו
לכלל התלמידים, וכן הם מאפשרים למורים להצליח במשימות החינוכיות. ללא
משוב על ידי גורמים בלתי תלויים, שיבדקו את תרומת השינויים על הישגי
התלמידים והאווירה הבית ספרית, ללא הכנסת שינויים קשובה לשונות
איזורית, בית ספרית ותקופתית, לא יחושו המורים שותפות בתהליך, כבודם
כאנשי מקצוע עלול להיפגע, ויכולתם לסייע לגדילת תלמידיהם תפחת.
המלצה ו.1.: שותפות המורים בתהליכים להכנסת
שינויים
חברי הוועדה ממליצים כי המורים יהיו שותפים בתהליכי הכנסת
השינויים. יש ללוות את השינויים בהערכה ובדיקה מחקרית שתבוצע על ידי
גורמים אקדמאים ופרופסיונאליים.
המלצה ו.2.: הכשרת המורים לעבודה בכיתה ההטרוגנית,
ובצוותים
על מנת להבטיח את הצלחת השינויים, זקוקים המורים בחינוך
הרגיל והמיוחד להכשרה והשתלמויות המתמקדות בתהליכים של רכישת ידע,
בפיתוח מיומנויות למידה, ובקידום גדילה וויסות רגשי.
לעיון בפרקי הדו"ח:
- תקציר
והמלצות - מי הם ילדים בעלי
צרכים מיוחדים - שוויון הזדמנויות
ביישום החוק - הליכי זיהוי
תלמידים, גילוי הערכה והשמה - סוגיות מערכתיות –
היבטים ארגוניים של החוק - צרכי חינוך מיוחד
בקבוצות גיל שונות - זכויות המורים, המנהלים ועובדי חינוך
- היערכות ארגונית
-הקמת מרכזי פיתוח, מחקר,ארגון הידע ויישומו - זכויות הילד/ה
והמשפחה
