סיוע לתלמידים עם ליקויי למידה מחייב שילוב ידע אינטרדיסיפלינארי,
ובעלי מקצוע שונים כמורים, רופאים, פסיכולוגים, קלינאי תקשורת ומרפאים
בעיסוק, תורמים כצוות לגיבוש דרכי אבחון ולתכנון הטיפולים הדרושים.
מורכבות הנושא נובעת מההטרוגניות בקשיי התלמידים, וביטוייהם המגוונים
נוכח התפקידים קשורי הגיל מחד, והדרישות הלימודיות של מערכות החינוך
מאידך. המורים, הגננות וצוות המערכת המסייעת והתומכת זקוקים ללמידה
מעמיקה ושיטתית, על מנת להבין את הסיבות, האפיונים והטיפוסים של
הקשיים. ההתפתחות המתמידה של ידע רב-מקצועי בתחומי האבחון והטיפול
בתלמידים עם ליקויי למידה מחייבים התמחות מסוג זו שקיימת
באוניברסיטאות שונות בעולם, וחלק מהמומחים בישראל בתחום זה אמנם רכשו
את הידע שלהם במסגרת לימודים ממוקדים בלקות למידה בחו"ל. הגידול בידע,
והתפתחות הביקוש למומחים עם ידע מבוסס במציאות הישראלית, מקדו את
הצורך הציבורי למסד את ההכשרה וההשתלמות בתחום לקות למידה במסגרות
הלימוד הקיימות.
 |
הכשרת מורים |
בתקופתנו הקוראת לשילוב התלמיד עם הצרכים המיוחדים, והשארתו במערכת
החינוכית הרגילה, יש למורה תפקיד מרכזי בפעולות האיתור, התאמת תנאי
למידה, ותמיכה למימוש היכולת של תלמידים עם ליקויי למידה. מתן תשובה
הולמת (חינוכית וטיפולית) לצרכים מיוחדים, בעקבות איתור ואבחון
מוקדמים, מותנים במידה רבה במודעות, בידע ובמיומנויות של מנהלים,
מורים, וגננות. פיתוח תנאים חינוכיים בכיתה, שיקדמו את הרכישה והשימוש
בכישורי למידה יעילים, הם בעלי חשיבות קריטית עבור תלמידים עם ליקויי
למידה. בדיוני הוועדה התגבשה ההחלטה כי כל המורים והגננות חייבים
ללמוד על ליקויי למידה במסגרת ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות,
ובמסגרות להשתלמות. ראוי כמו כן להדגיש כי במגמות הטיפול העדכניות
בתלמידים עם ליקויי למידה יש דגש גובר על פיתוח הרגלי למידה יעילים
ומודעות לסגנונות למידה יחידניים, שבעקיפין יתרמו לחתירה המתמדת
למצוינות והצלחה בלמידה של תלמידים בכיתה ההטרוגנית, בנוסף על
התלמידים עם ליקויי הלמידה. על כן, יש חשיבות מרובה לפיתוח והקניית
ידע עדכני בתחומי לקות הלמידה של כל עובדי החינוך בשלבים השונים של
הכשרה להוראה ובהשתלמויות, תוך בדיקת אפשרויות השילוב של טכנולוגיות
מידע, לקדם את ההפצה היעילה של הידע.
|
התמחות בין – מקצועית בלקות למידה |
בצד המחנך יש חשיבות מרכזית לפיתוח מערך מקצועי מומחה, תומך, מסייע
וזמין. פסיכולוגים, רופאים, יועצים, מורים בחינוך המיוחד וגורמים
נוספים בצוותים בין מקצועיים עוסקים כיום בפעולות בעלות השלכות
מרכזיות על סיכויי ההתפתחות של תלמידים עם ליקויי למידה, ללא שהתמחו
בנושא. הידע הרב שנאסף בתחום, המיישם את ממצאי המחקר העדכני, מחייב
למידה מעמיקה ושיטתית בנושאים שונים כגון נוירולוגיה, פסיכולוגיה
התפתחותית, בלשנות, גישות בהוראה מתקנת ואחרים.
מורים בחינוך המיוחד ויועצים זקוקים להתמחות אקדמאית ותארים
מתקדמים בליקויי למידה בדומה להתמחות מחנכים לתלמידים עם ליקויי
שמיעה. פיתוח תוכניות לימודים במסגרות אקדמאיות לקראת תואר שני בחינוך
לתלמידים עם ליקויי למידה, שיתבסס על ידע כללי בתחומי החינוך המיוחד
והייעוץ, ייתן ביטוי למגמה הנדרשת במערכת החינוך להתמחות בתחום. כבר
עתה, בעקבות פעולות המימוש של חוק החינוך המיוחד והתפתחות מרכזי
המת"י, עולה הביקוש למורים ויועצים שהתמחו בתחום ליקויי למידה, שיעסקו
בפעולות הדרכה למחנך בעבודתו, באבחון של מקרים עם קשיים מיוחדים
ומתמשכים, וסיוע בתכנון חינוכי. בהעדר מסגרות אקדמאיות ללימודים
מוסדרים, ניתן הטיפול והייעוץ על ידי אנשים שהשכלתם בתחום לעתים אינה
שיטתית ומעמיקה. ככל שעולה המודעות לקשיי תלמידים עם ליקויי למידה,
וטיפול המערכת החינוכית בקבוצות גיל והישגים לימודיים שלא טופלו עד
עתה בצורה מסודרת, יגדל הצורך באנשי חינוך שיתמחו בתחום לליקויי
למידה.
בתחומי האבחון ובצוותים בין מקצועיים מעורבים כיום בעלי מקצוע
מתחומי טיפול שונים, לקבוצות גיל שונות של תלמידים. הם זקוקים לידע
עדכני בתחום הכולל למידה ופיתוח מיומנויות בתחומים קריטיים להבנה,
אבחון וטיפול, כגון תהליכים קוגניטיביים בלמידה, התפתחות ובעיות בשפה,
ובעיבוד שמיעה מרכזי, התפתחות וקשיים בויסות רגשי, והתמחות במיומנויות
האבחון והטיפול הספציפיים למקצועות השונים. גורמים שונים שפנו לוועדה
הדגישו את חשיבות האבחון והטיפול הרב-תחומיים וקראו לתכנון התמחות
בתחומי לקות למידה למקצועות השונים, וכהתמחות בין מקצועית, בהתאם
לגילאים השונים, והתייחסות לנושאים התפתחותיים.
בתקנות לחוק הפסיכולוגים התשל"ז – 1977 לפי סעיף 8 (א)(3) נקבע כי
"לא יכריע פסיכולוג בבעיות של תלמיד במערכת החינוכית הכרוכות ביחסי
הגומלין של התלמיד והמערכת החינוכית, אלא אם הוא פסיכולוג חינוכי". על
פי עקרונות האתיקה המקצועית המתייחסים לסעיף 33(1) בחוק הפסיכולוגים
(כללי אתיקה מקצועית 1991, סעיף 5), "לא יציע פסיכולוג ולא יבצע שירות
הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות,
מיומנות או הכשרה כאמור למתן אותו שירות". תחום ליקויי הלמידה עוסק
בטווח גילאי רחב מגיל מקדם יסודי ועד למבוגרים, במגוון רחב של שאלות,
מחייב התמחות מעמיקה יותר מאשר קורס יחיד או השתלמות קצרת מועד. כיום,
אין בישראל אפשרות להתמחות בתחום לקות למידה לפסיכולוגים או לבעלי
מקצוע טיפוליים בדומה למרכזים דומים בארה"ב, או בדומה לטיפול בנושאי
התמחות בין – מקצועיים כגון "טיפול קבוצתי", "פסיכותרפיה" ואחרים. יש
צורך בפיתוח התמחות בין מקצועית בלקות למידה.
המלצה 2.1:
חברי הוועדה ממליצים על הכשרה (במכללות ובאוניברסיטאות)
והשתלמות של כל הגננות והמורים בחינוך הרגיל והמיוחד בנושאי לקות
למידה וליקויים התפתחותיים בגיל הרך. כמו כן ממליצה הוועדה כי לפיתוח
הקורסים תתלווה הערכה, ותיבדקנה דרכים לשילובן של טכנולוגיות חדשות
כגון אתר באינטרנט ותוכנות מחשב חדשות.
המלצה 2.2:
הוועדה ממליצה כי יפותחו במוסדות להשכלה גבוהה לימודי המשך
מקצועיים ואינטר-דיסיפלינאריים ולימודים לתארים מתקדמים לבעלי
המקצועות השונים, המתמחים באבחון ובטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה.
הלימודים וההתמחות יכללו תחומים כפסיכולוגיה התפתחותית (כקשיים
קוגניטיביים וויסות רגשי), נוירולוגיה, בלשנות, והתייחסות להיבטים
אקולוגיים, פרספקטיבות תרבותיות, וגישות דידקטיות.
לעיון בפרקי הדוח:
- תקציר
והמלצות - מבוא
- שוויון הזדמנויות
לתלמידים עם לקויות למידה - הכשרה והשתלמויות בתחומי לקות למידה
- תהליך האבחון:
מאבחנים ומבחנים - רצף ומסגרות
טיפול - צרכים חינוכיים
מיוחדים לקבוצות הגיל - מוסדות להשכלה
גבוהה - משפחות
- סיוע, התערבות
וטיפול - תלמידים עם ליקויי
למידה ובעיות נוספות - מוסדות להשכלה
גבוהה - דו"ח הוועדה לבחינת
מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה – נספחים
