אפוטרופוס – לקבל החלטות במקום הבן או הבת הבוגרים עם מוגבלויות

אפוטרופוס – לקבל החלטות במקום הבן או הבת הבוגרים עם מוגבלויות

האם כדאי לי להיות מקבל ההחלטות במקום הבן או הבת? באיזה תחום? מה המשמעויות של להיות אפוטרופוס? יש מטלות? דיווחים?

לפי חוק ההורים הם ה"אפוטרופסיים" הטבעיים של ילדיהם עד גיל 18,  כלומר מקבלי ההחלטות בשביל הילדים בכל תחומי החיים. מגיל 18 הילדים הופכים לבגירים והם עצמאים להחליט בעצמם. יש אפשרות להמשיך ולהיות "אפוטרופוס" לבן או לבת אחרי גיל 18 רק עם מינוי בית משפט.
מצד אחד, מינוי ההורים כאפוטרופסים מקל על ההורים להמשיך ולקבל את ההחלטות במקום הבן או הבת הבוגרים מול כל הגורמים. מצד שני- המינוי שולל את האפשרות שלהם להחליט על עצמם וההורים מוצאים עצמם תחת חובת פיקוח ודיווח לאפוטרופוס הכללי.
אז מה עושים?

שלב א': פועלים יחד עם הילד-הבוגר:

התהליך של אופן קבלת ההחלטות בתחומי החיים של הבן או הבת הבוגרים ישפיע עליהם באופן נחרץ להמשך חייהם. מנסים, ככל הניתן, שהבן או הבת יהיו חלק מהתהליך, להבין מה הם רוצים ואיפה הם רואים את עצמם בכל אחד מתחומי חייהם.
בדרך זו ניתן גם ללמוד עד כמה ישנה דחיפות לקידום התהליך או שיש אפשרות להמשיך ולשקול את הנושא לאורך זמן תוך מתן שיקול דעת לבן או לבת.

שלב ב': בודקים בשביל מה אנחנו רוצים את תפקיד מקבל ההחלטות מבית המשפט?

בית המשפט מכיר בתחומים שונים של קבלת החלטות:
  • אפוטרופוס לגוף ולרכוש– ההגדרה הרחבה ביותר שקובעת כי לבן או לבת אין כל החלטה משל עצמם לענייני חייהם. 
  • אפוטרופוס לענייני רכוש– קבלת החלטות על כל נושא הרכוש: ניהול כספים, נכסים, חשבונות בנק, מיסים, חוזים בענייני רכוש ועוד.
  • אפוטרופוס לעניינים רפואיים– קבלת החלטות לגבי טיפול תרופתי, רפואי ואשפוזים.
  • עניינים אישיים– כל ענייני האדם (כולל ענייניו הרפואיים): תנאי מחייה, סוג מגורים, תעסוקה, פנאי, השכלה, חיי קהילה, שיקום, דיור חוץ ביתי, בחירת מטפלים ועוד.
  • אפוטרופוס לעניין מסוים: בית המשפט יכול לקבוע באופן גמיש תחום ותנאים מסוימים של קבלת החלטות על ידי ההורים. באופן זה אפשר לדייק בצורה הטובה ביותר את תחום קבלת ההחלטות והאופן שבו יקבלו אותן.
כאן המקום לחשוב מה תחומי הקושי והחוזק של הבן או הבת? מה מכלול האפשרויות שיכולות לסייע להם בקבלת החלטות, והיכן צריך לקבל החלטות במקומם- אם בכלל.
חשוב לזכור! ישנם עוד כלים לסיוע בקבלת החלטות בתחומים השונים שאינם קבלת החלטות במקום הבן או הבת הבוגרים, אלא יחד איתם (הגנות כלכליות, ייפוי כוח מתמשך, תומך החלטות ועוד)- שווה לבדוק אותן.

שלב ג'- כשבית המשפט נותן לי את תפקיד מקבל ההחלטות – מה זה אומר?

להיות מקבל ההחלטות בחייו של הבן או הבת הבוגרים זהו תפקיד תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי, עם מטלות וחובות לאחר המינוי.  כך לדוגמה חובות אפוטרופוס לענייני רכוש:
  • איתור כל החשבונות הכספיים של הבן או הבת על ידי פנייה מסודרת לבנקים לסימון החשבונות ולקבלת מידע עדכני ומתמשך עליהם (למסמך הנחיות ניהול חשבונות אפוטרופוס בבנקים- לחץ כאן).
  • פתיחת חשבון בנק נפרד לניהול רכוש הבן או הבת, שיסומן כחשבון אפוטרופוס .
חשוב לדעת: יש לפעול בכספים שנמצאים בחשבונות הבן או הבת לטובתם בלבד, ולהשקיע אותם על פי התקנות (סכום הוצאות שוטפות, פיקדונות לתקופה של עד שנתיים, והשקעה בחיסכון לתקופה של למעלה משנתיים). לתקנות המנחות המלאות – לחץ כאן
  • פנייה לאיתור נכסים של הבן או הבת (ככל שקיימים) ורישום של קיום אפוטרופוס לבעל הנכס.
    חשוב לדעת: פעולות מסוימות ברכוש של הבן או הבת הבוגרים דורשות אישור בית משפט (פעולה במקרקעין, נתינת מתנות חריגות, ערבות ועוד).
  • הגשת דו"ח פרטה: דו"ח ראשוני לאפוטרופוס הכללי, מאומת על ידי עורך דין או בית המשפט ובו תיאור של כל הכספים, הנכסים, הזכויות והחובות של הבן או הבת (לטופס של משרד המשפטים לחץ כאן(.
  • הגשה של טופס סל מחיה: טופס המבהיר לאפוטרופוס הכללי כיצד מנוהלים הרכוש והכספים שצוינו בפרטה. (לטופס סל מחיה לחץ כאן)
  • שמירת תיעוד והגשת דו"ח שנתי על ניהול הרכוש בהתאם לפרטה וטופס סל המחיה, לרבות עדכונים בדבר שינויים (לטופס דיווח שנתי- לחץ כאן(
מומלץ מאוד להיכנס לאתר משרד המשפטים- האפוטרופוס הכללי וללמוד את מלוא החובות והסמכויות של אפוטרופוס בהתאם לתחומים השונים, לשם כך  לחצו כאן
חשוב לזכור:  החובות וההנחיות שהאפוטרופוס הכללי בודק, הן מומלצות גם בלי מינוי אפוטרופוס. כך לדוגמה ניהול כלכלי נכון ומסודר הוא כלי יעיל לכל אדם. מומלץ ללמוד את ההנחיות של האפוטרופוס הכללי ולבדוק האם התנהלות סדורה ונכונה יכולה להמשיך ולתת לבן או לבת הבוגרים לקבל החלטות בתחומי חייהם.

שלב ד': שוקלים האם צריך ורוצים את תפקיד מקבל ההחלטות ואם כן- באיזה אופן?

על דרך הכלל בוגרים בני 18 ויותר עוברים דרך ארוכה לפני שניתן לראות בהם אנשים המקבלים החלטות מלאות בכל תחומי החיים, כך גם בוגרים עם מוגבלויות.
אין חובה חוקית לערוך מינוי מקבל החלטה (אפוטרופוס) כבר בגיל 18, וכיום יש כלים שונים לקחת את הזמן ולבחון מה מתאים לבן או בת בוגרים עם מוגבלויות ומה מתאים למשפחה.
כך לדוגמה: ניתן למנות "מקבל גמלה" במוסד לביטוח לאומי לצורך העברת הכספים, לבחון אפשרות של ייפוי כוח מתמשך ורפואי, למצות אפשרויות של מסגרות שירות לאומי, צבאי התנדבותי ומכינות.
חשוב מאוד להבין איפה הבן או הבת בתמונה. מה הם רוצים לגבי חייהם והיכולת לקבל החלטות בתחומים השונים שבהם? האם הם רוצים ומי הם רוצים שיעזור להם- והאם זה על ידי אפוטרופוס?
מומלץ לכלכל את הצעדים בראיה קדימה: מה יהיה כשהבת או הבת יהיו בן 50? מה יהיה כשההורים יתבגרו? האם רוצים למנות מקבל החלטות רק בתחומים מסוימים, לתקופות מסוימות או בהתקיים תנאים מסוימים? 
לחשוב על חלוקת תפקידים: אילו תחומים ותפקידים משאירים לבן או לבת? האם שני ההורים רוצים להיות אפוטרופסים במשותף? בחלוקה מסוימת? האם רוצים להכניס עוד בן משפחה לתמונה. אם כן- מה חלוקת האחריות.
חשוב לדעת! ככל שלא מאשרים מול בית המשפט הסדר מיוחד בחלוקת התפקידים בין כמה אפוטרופסים שמונו, ההסדר בינהם הולך לפי מה שקבוע בחוק:
  • (1)  האפוטרופסים חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;
  • (2)  פעולה של אחד או של אחדים מן האפוטרופסים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;
  • (3)  בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהאפוטרופסים לפעול על דעת עצמו;
  • (4)  האפוטרופסים אחראים לאדם יחד ולחוד;
  • (5)  נתפנה מקומו של אחד מן האפוטרופסים או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת.
טיפ חשוב: לא מן ההכרח שבית המשפט יכנס לכל הפרטים בכל מקרה ספציפי בצו המינוי בלי שבקשו ממנו. לכן חשוב לפרט בפני בית המשפט את ההסדר שרוצים בזמן ולחסוך פנייה נוספת לבית המשפט.

שלב ד'- מה כולל תהליך מינוי אפוטרופוס לילד- הבוגר?

המסמכים שיש להציג בפני בית המשפט:

  • מילוי טופס בקשה לבית המשפט לענייני משפחה (או בית דין שרעי) שם חשוב לציין את כל ההשגות והפרטים שנבדקו בשלבים הקודמים (4 עותקים), בין אם בתוך הבקשה ובין אם במסמך מצורף. לטופס הבקשה- לחץ כאן
  • תצהיר מאומת על ידי עורך דין או בבית משפט  (ראה כנספח לטופס בקשה).
  • הגשת חוות דעת פסיכיאטר או רופא משפחה- (ראה נספח תעודת רופא בטופס הבקשה).
  • תשלום אגרה לפתיחת תיק בסך 447 ₪ (לבקשת הנחה/פטור מתשלום- לחץ כאן)
  • חוות דעת/תסקיר עובד סוציאלי- זו לעיתים לוקחת זמן רב ולכן יש לפעול מול הרווחה לקידום מנהלות.
  • כתב הסכמה של קרובים מדרגה ראשונה.
בית המשפט יבחן את הבקשה, יפעל ככל האפשר לשמוע את הבן או הבת, ויתן צו עם הפגיעה המינימלית ביותר בזכויותהם. ככל שיוצא צו אפוטרופוס זה יועבר לממונה, מבקש הבקשה והאפוטרופוס הכללי. 
לפרטים נופסים על התהליך באתר כל זכות לחץ כאן

 

לכל שאלה וייעוץ, אתם מוזמנים לפנות אלינו למרכז המידע: בטלפון 1-700-501-601 או במייל contact@kesher.org.il.
للاستفسار والاستشارة، أنتم مدعوون في كل حين للتوجه إلى مركز المعلومات الخاص بنا عبر هاتف رقم: 601-501-700-1، أو عبر البريد الإلكتروني: contact@kesher.org.il.
מעגלים

לטובת המשפחות
המיוחדות

משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים עוברות טלטלה קשה בכל תחומי החיים. בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ הן מתמודדות גם עם גידול ילד מיוחד וגם עם מצב של אי ודאות.
עמותת קשר נותנת להן מענה מרגע האבחון, לכל סוגי המוגבלויות ובפריסה ארצית.

 

באמצעות תרומה סימלית(כ-5 ש״ח בחודש) אתם עוזרים לנו לסייע למשפחות המיוחדות, חלקן התפנו מבתיהן.

קנית ב 9.80 ?
שילמת 10
ותרמת 20 אג'

כ – 5  תרומה
(בחודש בממוצע)