מי רוצה להכיר את האיש הכחול?
24.09.2017

הסיפור על האיש הירוק והאיש הכחול  

(פראפראזה על השיר של יהונתן גפן – האיש הירוק, הכבש הששה עשר)

איש כחול.  הם לא האמינו שזה אמיתי.

עד מהרה התפשטה השמועה על האיש הכחול בכפר הירוק שהיה ליד עיר ירוקה, בסביבה ירוקה, בתוך מדינה ירוקה.  אנשים הוציאו את ראשיהם בתדהמה מהחלון ויצאו למקום בו נראה לאחרונה האיש הכחול הולך. כולם הוכו בהלם, איך זה שדווקא פה בעיר ירוקה, שאנשיה ירוקים, צמחייתה, בעלי החיים שבה ואפילו השמיים והשמש שבה ירוקים, הופיע לו איש כחול. כל כך שונה.

כל משפחה בעיירה הירוקה הקטנה התכנסה בביתה וקיימה התייעצות איך להתייחס למציאות החדשה, השונה, המאיימת. כי לאט לאט התברר שלאיש הכחול יש משפחה כחולה, משחקים כחולים, חיוך כחול ומחשבות כחולות, ומשום מה, בחוצפה בלתי מובנת (כך חשבו כולם), הוא העז להתיישב ולחיות פה, בעיר הירוקה, לידם.

היו כאלה שהחליטו להתעלם מקיומו, כאילו אין ומעולם לא היה כאן אי פעם איש כחול. החיים נמשכים כסדרם, כמו פעם. ובכל זאת, כשהיו עוברים ליד המכונית הכחולה שלו, משהו זע בליבם.
אין לדעת ההיה זה פחד עמום ורתיעה או שמא רצון להתקרב, לדעת.

והיו כאלה, נקרא להם "ירוקיסטים", שהחליטו להתייחס אליו כאילו הוא איש ירוק, לגמרי, ללא כחל ושרק. איש ירוק מארץ הירוקים, עם צעצועים ומכשירים ירוקים, חיוך ירוק ומחשבות ירוקות. כל מה שהיה יכול להתאים ולהיראות כמו כולם, נכנס לתמונה ומה שלא תאם את התיאוריה החדשה ולא התאים למידה ולשפה (בכל זאת, לאיש הכחול הייתה שפה כחולה), לא עבר בשערי החברה וזכה להתעלמות גמורה. בפעמים הנדירות, שבהם צצו חלקים כחולים שלא יכלו להשתתף בכלליות הירוקה, הם נעו באי נוחות, במבוכה הגובלת בחרדה.

והיו, "המדעיים", שהמטירו שאלות, קראו בלי סוף, הסתקרנו לדעת: מה זו החיה הזו? כיצד נראים, חיים ופועלים האנשים הכחולים? הם אף כתבו מאמרים והוציאו אנציקלופדיות וספרים, הצמידו אבחנות וחילקו לסיווגים. כמו זיאולוגים ליצור מוזר וחיה נדירה, גאתה בהם סקרנות גדולה למהות הכחולה. אך גם הם, שלא רצו להכיר ולדעת באמת, לא הצליחו לשמוח בחיוך כחול ולהתרגש מדמעה כחולה,

מעטים אומנם, לעגו לאיש הכחול, צחקו עליו וביישו אותו, מפני שהוא שונה. אך באלה לא נתעסק הפעם, במעשיהם מביישים הם את עצמם. ואפילו האנשים הירוקים יצאו בגערה להשתיקם.

והיו כאלה, מעטים מאוד ומיוחדים כולם, שרצו להכיר את האיש הכחול, באמת. שרצו לדעת אותו ולא נבהלו מצבעו הכחול. הם למדו לגרום לו לחייך חיוך כחול, להתרגש ולהתעצב מדמעה כחולה, למדו את השפה הכחולה (ואפילו תרגמו ספרים מירוקית לכחולית ובחזרה) ושמעו את החלום הכחול שלו. הבינו שהוא כחול עם שפה כחולה, לבוש כחול והתנהגות כחולה, אך מתוך ליבם, ידעו, שהאיש הכחול הוא איש בדיוק כמותם. יש לו חלום, חיוך ושמחה, רגש, דיבור ומחשבה, רצונות ונשמה, ונפש הומה. הביטוי הוא קצת שונה, נכון, זהו צבע אחר, זוהי ארץ אחרת. אז מה, זו אותה הגברת בשינוי אדרת.  גם אם זו  שפה אחרת – המהות דומה. כל אלה הצבעים, הם רק לבוש לנשמה.

ובזכות אנשים כאלה, בעלי לב זהב, יש לנו חברה צבעונית וארץ מיוחדת.

  • לתגובות ולקטעים נוספים: ima.lo.regila@gmail.com