במגילת העצמאות, שהוגדרה על-ידי שופטי בית המשפט העליון כמבטאת את
"חזון העם" ואת ה"אני מאמין" שלו, נקבע השוויון של אזרחי המדינה
כעקרון יסוד חברתי: "מדינת ישראל […] תקיים שוויון זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה" (רובינשטיין, 1996, עמ' 53-54).
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, קבע באחד מפסקי הדין
שלו:
"השוויון הוא ערך יסודי לכל חברה דמוקרטית. […] הצורך להבטיח
שוויון הוא טבעי לאדם. הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. […]
הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה.
השוויון שומר על השלטון מפני השרירות. אכן, אין לך גורם הרסני יותר
לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר
השוויון היא מהקשה בתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא
פוגעת בזהותו העצמית של האדם".
(בג"צ 953/87, פורז נגד ראש עיריית
ת"א).
ערך השוויון בכלל, והשוויון ביחס לקבוצות מיעוט בפרט, נקבע כעקרון
יסוד, שמימושו בפועל הוא מבחן לקיומה של חברה מתוקנת. בפסה"ד בורקאן
קבע בג"צ:
"הכלל שלפיו אין מפלים בין אדם לאדם מטעמי גזע, מין, לאום, עדה,
ארץ מוצא, השקפה או מעמד חברתי, הוא עקרון יסוד חוקתי, השלוב ושזור
בתפיסות היסוד המשפטיות שלנו, ומהווה חלק בלתי נפרד מהן."
(בג"צ 114/79, בורקאן נגד שר האוצר)
מטרת החקיקה המתייחסת לאנשים עם מוגבלויות היא להקנות לילד שוויון
ולאפשר לו להשתלב בחברה. בג"צ קבע, כי החקיקה בתחום זה
"באה להגן על הנכה וחירותו על-ידי הבטחת שוויון והשתתפות בחברה בכל
תחומי החיים… לאפשר לילד הנכה להשתלב בבית-הספר ככל ילד אחר, להבטיח
את כבודו ולאפשר לו שוויון הזדמנויות בחינוך."
(בג"צ 7081/93, בוצר נגד המועצה המקומית
מכבים-רעות)
הבטחת זכויות ושירותים נאותים לאנשים עם מוגבלויות, ולילדים בפרט,
היא מבחן חשוב לקיומה של חברה מתוקנת.
מחקרים מלמדים, כי קבוצות מיעוט נתקלות לעתים מזומנות בגילויים של
אפליה דווקא בשירותי החינוך המיוחד. בארצות שונות אף ננקטו אמצעים
חקיקתיים ואחרים כדי למנוע הפניית יתר של בני המיעוט למסגרות החינוך
המיוחד.
העבודה הנוכחית עוסקת ביחסה של החברה הישראלית לילדים עם צרכים
מיוחדים בקרב קבוצת המיעוט הערבי. זהו מבחן נוקב למימוש עקרון השוויון
בחברה ביחס לבני המיעוט החיים בתוכה ולמידת היותה של ישראל חברה
מתוקנת.
לעניות דעתנו, מוטלת על ממשלת ישראל החובה לקיים שוויון זכויות
לילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך העברי ובחינוך הערבי. יתר על כן,
עקרון ההעדפה המתקנת צריך לחול על ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך
הערבי, כדי לפצותם על האפליה המוסדית שהייתה מנת חלקם משך שנים רבות.
עקרון ההעדפה המתקנת הוכר במשפט הבינלאומי ואף במשפטנו
(רדאי, 1995, עמ' 145-172).
תוכן עניינים
חינוך מיוחד בחברה
הערבית בישראל : פרופיל של אפליה מוסדית – מבוא
חינוך מיוחד ושוויון אזרחי : פרספקטיבות (חלק
א):
. . .חינוך מיוחד ושוויון אזרחי : עקרון השוויון וילדי מיעוט בעלי
צרכים מיוחדים
. . .חינוך מיוחד
ושוויון אזרחי : במציאות הנוכחית
. . .חינוך מיוחד
ושוויון אזרחי : הלכה ומעשה
החינוך המיוחד הערבי : מיפוי צרכים (חלק ב):
. . .החינוך המיוחד
הערבי : ילדים ערבים עם צרכים מיוחדים: צרכים לעומת מענים –
מבוא
. . .החינוך המיוחד
הערבי : מוסדות ושירותים
. . .החינוך המיוחד
הערבי : כוח אדם מקצועי
. . .החינוך המיוחד
הערבי : איתור אבחון והשמה
חינוך מיוחד בחברה
הערבית בישראל: פרופיל של אפליה מוסדית – סיכום ומסקנות (חלק
ג)
חינוך מיוחד בחברה
הערבית בישראל: פרופיל של אפליה מוסדית – רשימת מקורות
