צדק משפחתי: ח"כ סתיו שפיר על הכוח בהיותה אחות מיוחדת

פערים חברתיים בלתי נסבלים
כשח"כ סתיו שפיר נכנסה למפגש "אחים על הגג" ב-1 לנובמבר 2017 בתל אביב, רחש עבר בקהל. הדמות הצנומה, שהיא רק בת 32, כבר הספיקה לחקוק בהיסטוריה של מדינת ישראל את מאבק "צדק חברתי" ולהוכיח הלכה למעשה כי ערכים ואידיאלים אינם רק סיסמאות אלא המניע לשינוי חברתי אמתי. עכשיו היא מספרת לנו שאת המניע למאבק החברתי ספגה כבר בימי ילדותה בנתניה, כאחות גדולה לשיר בת ה-28 שעם אוטיזם. "בשבועות הראשונים אחותי הקטנה צרחה כל הזמן. חשבנו שהיא רוצה שיקראו לה שיר, אבל היא פשוט לא הפסיקה לבכות", מתארת סתיו. "אחותי הלכה לאותו גן ילדים בו אני הייתי (שקלט ילדים מכל שכבות האוכלוסייה) ועם השנים ניסינו כל המצאה אפשרית כדי לעזור לה: החל ממגנטים, טיפול תראפויטיים ועד לכל רעיון שעלה על פני השטח. כשליוויתי אותה כאחות בוגרת לא יכולתי להתעלם מההבדל בין משפחות שיכלו להרשות לעצמם להעניק לילדיהם את האמצעים הבסיסיים להתפתחות, לבין אלו שידם לא היתה משגת. היו את הילדים שאחרי בית הספר עלו על אוטובוס משותף שהסיע אותם הביתה לפעמים גם במשך שעתיים וחצי, והיו ילדים שמשפחותיהם יכלו לבוא לאסוף אותם אישית או לממן הסעה. הפער הזה היה משהו שלא יכולתי לשאת. זו היתה שבירה מזעזעת של כל מה שחשבתי על העולם".

שיר רוצה להיות כמונו
אבל סתיו אינה מסתכלת רק על חצי הכוס הריקה. בחן רב היא מתארת את המאמצים האדירים של אחותה הקטנה לעשות כל מה שאחיה עשו: "היו גם רגעים של אושר צרוף: אחותי רצתה לעשות כל מה שאנחנו עשינו. כמוני, גם היא רצתה להתגייס לצבא, וביחד עם המשטרה הצבאית בבית ליד בנינו לה תכנית לשירות צבאי למשך שנה. היא לבשה את המדים וכל יום נסעה לבצע את שירותה. זה היה הישג עצום בשביל כולנו והיא וחבריה הרגישו שהם תורמים למדינה ועושים הכל בדיוק כמו כל אחד אחר. כן כשבתנועת הנוער פותחים סניף חדש לנערים ונערות עם מוגבלות זה יום של חג והדבר המדהים הוא שהיום יש לנו גם את 'הכנפיים של קרמבו'", מסבירה סתיו.

הכוח שלי בא מאחותי
בהרצאתה סתיו כמעט ולא התייחסה לפעילות הפוליטית והחברתית הענפה בה היא מעורבת. אבל את ההשראה והכוח ללכת בדרכה הייחודית, היא זוקפת שוב ושוב לחוויה שלה כאחות מיוחדת ונקודת המבט הייחודית שהעניקה לה אחותה הקטנה בדרכה. "כל האחים הם מיוחדים ויש דבר אחד, מאוד משמעותי, בדרך שבה אנו גדלנו. כאשר שיר נלחצה ממשהו, כמו סיטואציה חברתית, כשהסתובבנו ביחד בטיולים או רצינו לצאת עם כל המשפחה לארוחת ערב, ראיתי כמה היא צריכה להתאמץ. אנחנו, כאחים מיוחדים, למדנו ללכת עם מגן ואנחנו נעשה הכול כדי להפוך את החיים שלהם להכי טובים שיש. נעשה הכול כדי שיהיו כמה שיותר מאושרים, כמה שיותר עצמאיים וכמה שיותר שווים בחברה שלנו. להיות אח מיוחד מעניק לכך חוזק אדיר ואין שום דבר שיכול לעצור אותנו. וכן, זה תפקיד שילווה אותנו לכל החיים.

השינוי נמצא בידיים שלנו
"חברת צדק מבוססת על העובדה שאנו נמצאים פה אחד בשביל השני. אנו חיים במדינה שמבוססת בדיוק על הערכים הללו, וכשהכרתי את מערכת הרווחה, ועמדתי על הפערים הכול כך גדולים, זה חלחל עמוק לתוכי. בכל מקום ראיתי את זה דרך המסלול שעברה אחותי. אלו הם הפערים שהובילו אותי לעשייה חברתית וזו הסיבה שאני נמצאת היום בכנסת. אני מניחה שגם אתם, אחיות ואחיות לצעירים עם מוגבלות, חוויתם דברים דומים. בסופו של דבר בניית השירותים לאחים ולאחיות שלנו נמצא בידיים שלנו! אני יכולה לספר מניסיוני שלא מעט אנשים תוקפים אותי במהלך היומיום. אבל כשאני חושבת עליה ועל מה שהיא נאלצה לעבור בחיים אני יודעת שאסור לי להיות חלשה לשנייה. כל סיטואציה, הכי פשוטה וטריוויאלית, היא בשבילה מאבק אדיר, ולנו – כאחים – יש יכולת עצומה לעשות דברים ביחד. פתאום אנחנו מבינים מה זה בן אדם שצריך עזרה. האתגרים שעמם אנו מתמודדים בחיים מתגמדים לעומת מה שהאחים שלנו נאלצים להתמודד. אבל אנחנו נעשה הכול בשבילם ועבורם".

מאבק להעלאת תנאי ההוסטלים
וסתיו אינה רק מדברת ומשגרת סיסמאות לאוויר. בחודשים האחרונים, היא מגלה, השתמשה לא פעם בחסינותה הפרלמנטרית, על מנת להיכנס להוסטלים בביקורי פתע ולבדוק כי רמת הצוות והשירותים ראויה. "בחודשים האחרונים אני משמש בחסינות הפרלמנטרית שלי על מנת לבקר באופן פתאומי בהוסטלים בכל רחבי הארץ. אני בודקת באופן אישי מהם התנאים האמתיים ששוררים במקום. מהי הרמה של הצוות, האם הוא עבר את ההכשרה המתאימה והאם הוא דובר עברית. כן, לפעמים גם תקשורת ישירה עם הדיירים אינה ברורה מאליו ולא העובדה שיש להתייחס אליהם כאל בני אדם. לא יכול להיות שלא יהיה שכר מינימום וללא תנאים סוציאליים לצוות הרמה יורדת באופן מידי.  הפחד המידי של 'מה יהיה?' זה דבר שאנחנו, האחים, יכולים לקדם. אני יודעת שיש כסף פנוי גם למטרות שלנו, שכן אני עוסקת בתקציב המדינה כבר כמה שנים ברציפות. בסופו של דבר זו בחירה פוליטית לאן התקציבים ילכו והמטרה שלנו היא להפנות את אותם תקציבים למקומות שתומכים באחים ובאחיות שלנו. יש לנו עוד הרבה מאבקים לעשות ול'רשת אחים ואחיות מיוחדים' יש הרבה מטרות ואנו זקוקים למנהיגות הזו בכל כך הרבה אספקטים. הרשת הזו יכולה לצמוח קבוצת מנהיגות אמתית ואני מאמינה כי כל אחד ואחד מאתנו נועד להיות כזה".