מידע והדרכה להורי פגים – בית חולים לניאדו מחבר: בית חולים לניאדו. מרכז רפואי צאנז. יחידת הפגים

מהי פגות?

פג הוא תינוק שנולד לפני תום הריון מלא, כלומר לפני שבוע 37 להריון,
בלא כל קשר למשקל.הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלות של
מערכות הגוף השונות והן שכיחות יותר ככל שהפג צעיר יותר.

בעקבות התקדמות גדולה מאוד בהבנת הבעיות, מחד-גיסא, ובהתקדמות
הטכנולוגית/ מכשירנית מאידך גיסא, שכיח לראות היום פגים צעירים יותר מ
– 30 שבועות הריון, ובמשקלים סביב 1000 גר' לפחות, המשתחררים בריאים
לביתם.

פגות מוקדמת כרוכה באשפוז ממושך יותר ובהתמודדות אינטנסיבית של
ההורים והצוות המטפל עם בעיות רפואיות ורגשיות רבות.

מה קורה לתינוק הנולד פג?

כבר בחדר לידה / ניתוח תראו שזומן צוות הכולל רופא ילדים ואחות
מיומנים. הצוות הזה יידרש לבעיות שעלולות לצוץ כבר בלידה. חלק מהפגים,
במיוחד הקטנים, זקוקים לסיוע נשימתי ולאמצעי החייאה מידיים. בגמר
הטיפול הראשוני יעבור הפג ליחידה המיוחדת לטיפול בו. היחידה מצוידת
בידע ובמכשור החדישים הדרושים לטיפול בפג.

איך נראה פג?

הדבר הבולט ביותר בפגישה הראשונה עם תינוקכם, הוא מידותיו הקטנות,
שלעיתים נראות עוד קטנות יותר בסבך הצינורות, הכבלים והמכשירים
שמסביבו ומעליו. עורו עדין ואדום יותר, כמעט שקוף וניתן לראות כלי דם.
האוזניים דקות ולעיתים מקופלות ומעוכות, אך אל דאגה, כל אלו ישתנו עם
ההבשלה. רוב איבריו שלמים אם כי בדרגות בשלות שונות. הוא שומע ורואה,
אך לרוב ראייתו מוגבלת לעצמים קרובים ולצבעים מנוגדים כמו שחור
לבן.

מהם הבעיות המיוחדות לפגים?

דרכי נשימה:
בעיות נשימה שכיכות בפגים ככל שהלידה מוקדמת יותר. אי בשלות
הריאות נובעת בין השאר בחוסר בחומר הנוצר בריאות ונקרא סורפקטנט. קשיי
הנשימה יכולים להיות בדרגות שונות. לעיתים נזקק הפג לתוספת חמצן בלבד.
באחרים יש צורך בהנשמה מלאכותית בעזרת מכונת הנשמה. לעיתים ניתן טיפול
בסורפקטנט. תופעה אחרת בפגים היא הפסקות נשימה חוזרות. התופעה מתגלית
בדרך-כלל ע"י המוניטור במחובר לפג ומטופלת ע"י תרופות מתאימות.

חום הגוף:
פגים נוטים לאבד במהירות חום ונוזלים. האינקובטור הסגור הוא
הפתוח מיועד בין היתר לשמור על חום גוף קבוע. כדי למנוע אובדן נוזלים
מקבל הפג עירוי, לפחות בימיו הראשונים. דרך עירוי זה ניתנות התרופות
השונות ולעיתים גם הזנה מלאה של כל אבות המזון, המלחים והויטמינים
הנחוצים לו.

לב ומחזור הדם:
מחזור הדם אצל התינוק/פג שונה ממחזור הדם העוברי, כאשר היה
התינוק עדיין ברחם האם. השוני העיקרי הוא בכיוון זרימת הדם וב"קיצורי
הדרך" שעושה הדם. כלי הדם, הנסגרים באופן רגיל לאחר הלידה. אחד מאותם
קיצורי דרך הוא כלי דם הנקרא בקיצור דוקדוס (shunt). בפגים נשאר כלי
זה פתוח לגרום להפרעות בפעולה התקינה של הלב. קיימת אפשרות לסגור את
הדוקטוס בעזרת תרופות ולפעמים גם ע"י ניתוח קצב לב הפג כ – 165-140
לדקה והוא נרשם ונעקב באופן קבוע ע"י מוניטור. ירידה בקצב הלב היא
תופעה שכיחה אצל פגים "ברדיקרדיה" וניתן לטפל בה בעזרת תרופות
מתאימות.

דרכי עיכול:
מערכת העיכול של הפג שלמה אך בלתי בשלה. רוב הפגים אינם
מקבלים אוכל מייד אחרי הלידה, אלא לאחר שמצבם מתייצב. קיבת הפג קטנה
ויכולה לספוג רק כמות קטנה של מזון. לכן מקבל הפג ארוחות קטנות מאוד
לעיתים מזומנות. אצל פגים הנולדים לפני שבוע 34 להריון, מנגנון הבליעה
איננו בשל ומתן המזון נעשה באמצעות זונדה או דרך הוריד.

צהבת:
זוהי תופעה שכיחה מאוד בפגים בימים הראשונים לחייהם. היא
נובעת מפירוק דם עוברי וחוסר הבשלות של הכבד והיא איננה, על פי רוב,
סימן למחלה. הטיפול הוא ע"י אור מיוחד. בעת הטיפול שוכב הפג כשעיניו
מכוסות, על מנת למנוע את חשיפתן לאור החזק.

עירויים:
כאמור זקוקים הפגים לעירויים בתחילת דרכם ולעירויים חוזרים
בהמשך הדרך. באמצאות העירוי מקבל הפג את כמות הנוזלים הדרושה, אבות
המזון, ויטמינים ומלחים. כמו כן ניתנים גם דם או מוצריו דרך העירוי.
מיקום העירוי מוחלף לעיתים קרובות ויכול להיות בידיים, ברגליים, בראש
ולפעמים בכלי הדם הטבוריים.

זיהומים:
לפגים יש נטיית יתר לזיהומים. הסיבות לכך הם מערכת חיסונית
לא מפותחת מספיק. ביחד עם עור דק, העירויים והטיפולים הנמרצים שיש
צורך לבצעם. מצב זה עלול לסכן את חיי הפג. שינוי מצב הפג המחשיד
בזיהום דורש ביקורת (תרבית) ומתן טיפול אנטיביוטי. אחת הדרכים להפחית
את סכנת הזיהומים היא נקיטת אמצעי זהירות בהתאם לנוהלי המחלקה, בעיקר
רחיצת ידיים יסודית לפני כל מגע עם התינוק.

איך מרגישים ההורים של פג?

ההמתנה להולדת תינוק מלווה בציפיות, חלומות ותקוות. ההורים מצפים
שילדם יהיה הטוב, היפה והמוצלח שבילדים. כאשר נולד התינוק טרם זמנו,
נראה שהחלום משתבש ואתו משתנות הציפיות והתקוות. במקום שמחה יהיו
ההורים נבוכים ומתוסכלים, לידת פג עלולה להיות חוויה טרומטית וניסיון
קשה, אבל בשיתוף פעולה מלא ובהדרכת הצוות ניתן גם להפיק יתרונות לתא
המשפחתי, לחיזוק הקשר הבין זוגי והקשר עם הילדים האחרים.

בין הרגשות הבולטים:
חרדה למצב התינוק – לסיכונים ולסיכויים להיוותרותו
בחיים.
כעס ותסכול – מדוע זה קרה דווקא לנו?
אשמה – במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת אירעה בגללה.
בלבול- חוסר יכולת להתרכז ולבצע פעולות יומיומיות.
רוגז – על הצוות המטפל, הסביבה החיצונית, על בן הזוג והילדים.
דיכאון ובכי.
חוסר תחושה – אני לא מרגיש הורה של תינוק.

מפני שאנו מודעים לכל מגוון הרגשות, שהורה עשוי לחוות בלידת פג,
ובתקופה שלאחריה, בנינו תוכנית עבודה לקבוצות הורים לפגים, שבה נתייחס
לכל ההורים ולכל מה שעובר עליכם.

מה תוכלו לעשות למען תינוקכם ועל מנת לשפר את הרגשתכם

קשר יומיומי בין הפג להוריו תורם להתפתחותו התקינה. ברחם אמו חש העובר
ביטחון, לעומת זאת באינקובטור, עליו להתרגל לעולם זר ומפחיד
לפעמים.
ההורים ובמיוחד האם מוכרים לפג. לכן יחזק קשר יומיומי אתכם ואת בטחונו
העצמי. כל תינוק זקוק למגע פיזי עם בני אנוש, על מנת להתפתח בצורה
תקינה. לכן משפיע מגע פיזי עם ההורים, שהוא מגע נעים, לטובה על
התפתחותו. חשוב לגעת בו, ללטף אותו ולעסות לו עיסוי קל, ככל שמצבו
מאפשר. לא להציף אותו בגירויים. הגירויים אמורים להיות במינון קטן
ובהתאם לתגובותיו. ניתן בקלות להתרשם מתגובות הפג. אם הגירוי מיידי
והוא מראה סימני לחץ, הפסיקו ונסו שוב בהדרגה בביקורכם הבא. אפשר תמיד
להתייעץ עם צוות האחיות וללמוד מהם איזה סוג מגע אוהב הפג.
אפשר לנהל יומן תאריכים בו רושמים את מצב התינוק, הטיפולים שהוא עובר,
מראהו, תגובותיו לגירויים שלכם ואת מחשבותיכם והרגשותיכם.
יומן זה יאפשר לכם לראות את התקדמות תינוקכם, ללמוד ולהכיר את אופיו
ולמקד את המידע והעזרה, שאתם מעונינים לקבל מצוות הפגייה. ככל שהפג
מפותח יותר, יכול הקשר בינו לבין הוריו להיות אינטנסיבי יותר, אבל
הקשר חשוב לפג כבר מהיום הראשון להיוולדו. גם אם לא יוכל לנהל על כך
"דו-שיח" עם הוריו.
כאשר התינוק מגיע למשקל 1.5 ק"ג, יש לברר עם האחות האחראית באילו
בקרים תוכלו לבוא ולעזור בהלבשתו, ומאוחר יותר ברחיצתו והאכלתו.
תינוקכם, יחד עם ההתקדמות שתחול בטיפול ובמצב הפג, יעודדו אתכם ויתנו
תקווה להחלמה. שיחות עם הורי פגים אחרים, שחוו מצבים דומים, יוסיפו
וישפרו את הרגשתכם.

מה אני יכול/ה לעשות עם תינוקי שגילו הוא:

29-24 שבועות:

• לדבר איתו לאט ובשקט.
• להניח את האצבע שלכם בידו.
• להניח את ידכם על ראשו או גבו.
• במידה שיוכל לאפשר לו למצוץ מוצץ או את אצבעותיו.

34-30 שבועות:

• תנו לו לתפוס את האצבע שלכם.
• לטפו את ידיו, רגליו וגופו.
• במידת האפשר, עודדו אותו למקד את הראיה שלו בכם ולאחר מכן הזיזו
  את פניכם מצד לצד וראו אם הוא עוקב. תרגיל זה לא להאריך מעבר ל- 30
  שניות.
• דברו עם תינוקכם.
• הקליטו את קולכם והשאירו קלטת כדי להשמיע לו.
  ככל שהפג בשל יותר, ניתן לבצע מספר פעולות אחת אחרי השניה.

37-35 שבועות (תבררו עם האחות את שעות הערנות
שלו):

• אם הוא אוכל מבקבוק או כבר יונק חשוב שאתם תאכילו אותו.
• חשוב לא לגרותו בזמן האכלה.
• בין הארוחות, במקרה שהוא נמצא מחוץ לאינקובטור, החזיקו אותו נענעו
  אותו, דברו איתו ואפשרו לו למקד את ראייתו בכם והזיזו את פניכם מצד
  לצד.
• אם אי אפשר להוציאו מהאינקובטור, הביאו לו צעצוע אחד או שנתם
  שיוכל להביט בהם.
• חשוב שהצעצוע יהיה רחיץ ולא יספח לכלוך.
• דברו עם תינוקכם, לטפו אותו ועשו לו עיסוי.