בדורנו ממלאים הידע והלמידה תפקיד מרכזי במישור הכלכלי,
והחברתי. חוסנה של חברה אמנם מותנה בערכי הרוח, והמוסר, אך בצדם גדלה
בדורנו ההכרה בחשיבותה של השכלה. אין ערעור על כך שהיכולת להשתמש
בהישגי המדע והטכנולוגיה היא משאב אישי ולאומי כאחד. לפגיעה ביכולת
הלמידה ורכישת ההשכלה תהיינה השלכות חמורות על סיכויי העתיד של
הצעירים.
בשנים האחרונות מתפתחת בארץ, כבעולם, המודעות לקשייהם של תלמידים
עם ליקויי למידה, וגוברת ההכרה כי קשיים אלו עלולים לפגום בצורה חמורה
באיכות חייהם בהווה, ולהשפיע על סיכויי התפתחותם בעתיד. יש לזכור כי
למרות שאין סקר תקף של שכיחות הליקויים באוכלוסיית התלמידים בישראל,
מסקרי משוב חלקיים בארץ, ודיווחים בארצות אחרות, נראה כי המדובר בכ –
150,000 תלמידים (כ – 10%) שסיכוייהם ללמידה ולרכישת השכלה נפגעים
בהעדר התייחסות הולמת. בנוסף לכך, הגידול המואץ משנה לשנה במספר
התלמידים עם ליקויי הלמידה הפונים לקבלת הכרה וסיוע אינו מיוצג בשיעור
דומה בחלקים שונים במדינת ישראל, בקבוצות גיל שונות ובאוכלוסיות
מיוחדות, ומעורר שאלות חמורות לגבי שוויון הזדמנויות של התלמידים.
לעתים קרובות עלולים המורים או הגננות לא להבחין בייחודיות קשייהם
של תלמידים עם ליקויי למידה, מאחר ולקות למידה היא לקות הטרוגנית, וקל
לטעות בזיהוייה ולהחליפה בקשיים אחרים (כגון חוסר מוטיבציה –
"עצלנות", פיגור ואחרים). מאידך, יש להיזהר מזיהוי יתר של תלמידים עם
קשיים שונים. בדו"ח זה אנו דנים בזיהוי, אבחון וטיפול בתלמידים עם
ליקויי למידה. בהמלצותיו התייחסנו לא למצב אידיאלי תיאורטי, שיש לשאוף
אליו, אלא לשאלות שהמציאות מעוררת במלוא עצמתן, ותובעת להן פתרונות
שיטתיים. להתמדה של המצב הנוכחי, בו מציעים פתרונות ותשובות לצרכים
מזדמנים, יש מחיר חמור, לא רק לפרט ולמשפחתו, אלא גם לחברה הישראלית.
ללא תכנון מקיף ושיטתי של פתרונות, יגבר חוסר הצדק והמצוקה האנושית
כפי שהתבטאו בפניות השונות לחברי הוועדה, ויפגעו הניעות החברתית של
הפרט ויכולתו ליטול חלק פעיל בתהליכים חברתיים שונים. חוסר האמון
ההדדי, והתחושה שיש שימוש לרעה באבחון הם סימפטום של חוסר רציפות
בתהליכים, וחוסר בהירות בהגדרות של הדרישות והקריטריונים, שמחייבים
טיפול מזורז.
מלימוד החומר שהיה לפני הוועדה ברור שמדובר בתופעה מורכבת, ברמות
שונות של חומרה, וביטויים שונים בתחומי ידע וגיל שונים. הגדרה אחת
תתקשה למצות את כל אפיוני התחום, והיקף הבעיה לא מאפשר לוועדה חד
פעמית, ותהא יסודית ומעמיקה בעבודתה ככל הניתן, לפתור את כל הבעיות
והתהיות. במסגרת דו"ח זה מוצעים פתרונות, אשר תוך תכנון מתאים, ניתן
ליישמם במסגרת הזמן והמשאבים החומריים הדרושים. מתוך הכרה את חומרת
המצב, והצורך בתכנון שיטתי ולא בפתרונות אד-הוק לענות לבעיות בולטות,
עשתה הוועדה כל מאמץ לעמוד בלוח זמנים דרשני ולהגיש את הדו"ח בהקדם
האפשרי. מאידך, ראוי להדגיש כי חלק מהבעיות מחייב המשך בדיקה וטיפול
מעמיקים מעבר ליכולת הוועדה, כפי שיפורט בדו"ח ובהמלצות.
בשלב זה מבקשת הוועדה להדגיש, כי פניות הצעירים וההורים אל הוועדה
ביטאו כאב, סבל ומבוכה שאל לנו להתעלם מהם. הוועדה ממליצה בתוקף כי
יהיה המשך לשימוע ההורים והתלמידים באמצעות וועדת קבע שתבדוק במה ניתן
לסייע להם.
לעיון בפרקי הדוח:
- תקציר
והמלצות - מבוא
- שוויון הזדמנויות
לתלמידים עם לקויות למידה - הכשרה והשתלמויות
בתחומי לקות למידה - תהליך האבחון:
מאבחנים ומבחנים - רצף ומסגרות
טיפול - צרכים חינוכיים
מיוחדים לקבוצות הגיל - מוסדות להשכלה
גבוהה - משפחות
- סיוע, התערבות
וטיפול - תלמידים עם ליקויי
למידה ובעיות נוספות - מוסדות להשכלה
גבוהה - דו"ח הוועדה לבחינת
מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה – נספחים
