בבוא הוועדה לסכם את עבודתה, ולהעריך את יישום חוק החינוך המיוחד,
נמצא כי זכות הילד/ה והמשפחה לכבוד שימש מסגרת התייחסות של כל הפרקים
בדו"ח על המלצותיו השונות. מדינת ישראל הוקמה על-יסודות השוויון וכבוד
האדם [מגילת העצמאות]. זכותו של כל אדם לכבוד עוגנה אף בחוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח –
1998, הקובע:
- ”זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל
לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם
שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות. - חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את
זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה
הולם לצרכיו המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מירבית,
בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."
זכותו של כל ילד לחינוך היא תנאי הכרחי להגשמת הזכויות לכבוד
ולהשתתפות שוויונית ופעילה בחיי הקהילה. כאשר מדובר בילדים עם צרכים
מיוחדים ומוגבלות, יש חשיבות מיוחדת לחינוך הכולל מתן מענה לצורכיהם
המיוחדים ללא קשר או תלות בשיבוצם החינוכי במסגרות חינוכיות רגילות או
מיוחדות. התלונות הרבות שהגיעו לוועדה לימדו, כי נשללו חלק גדול
מזכאויותיהם של תלמידים בעת שיבוצם במערכת חינוכית רגילה. על כן
הדגישו חברי הוועדה בפרק א' בדו"ח את זכותם של
התלמידים עם הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם לכבוד ולהתחשבות בכל אחד
מהשלבים של ביצוע החינוך המתאים לצורכיהם.
בפרק ב' בדו"ח הדגישו חברי הוועדה את השונות
בחברה הישראלית המאופיינת כחברה רב תרבותית ורב-לאומית. חברי הוועדה
התרשמו כי על מנת להשיג שוויון עבור כלל התלמידים, יש צורך בהעדפה
מתקנת של קבוצות חברתיות מקופחות בתחום החינוך המיוחד והשילוב, בעקר
במערכת החינוך הערבי והבדווי. כמו כן יש צורך במדיניות העדפה מתקנת
במגזר החרדי. מתוך הקפדה על הזכות לכבוד, ראוי כי כל תהליכי הפיתוח
והתכנון החינוכי ייעשו מתוך רגישות למרכיבים התרבותיים והלשוניים
המיוחדים לקבוצה התרבותית ו/או השפתית. מרכיבים ייחודיים אלו יכללו
בצד המרכיבים המשותפים לכלל החברה בישראל.
הזכות לכבוד לתלמיד ומשפחתו היו הבסיס של פרק ג
שבחן את סוגיית הזכאות לחינוך מיוחד. המלצות הוועדה המתייחסות לבירור
הזכאות, נקבעו בהבנה כי המדובר בתהליך שמעצם טבעו קשה ועוסק במאפיינים
שלא אחת כרוכים באי הסכמות. ההמלצות השונות המתייחסות לשמירה על
זכויות לחינוך בדרך מכבדת הדגישו את החשיבות בתהליכים ברורים, תוך
התחשבות בדעת המשפחה, אמונתה, תרבותה ושפתה, ובנגישותה למידע.
בפרק ד' בדו"ח מפורטים נושאי הזכות לחינוך
ולשילוב תוך ביטוי של שוויון בהזדמנויות במסגרות חינוכיות רגילות, בצד
הזכות לחינוך בבתי ספר מיוחדים. אמנות בין לאומיות הדגישו את זכות
התלמיד לחינוך במסגרת הלימודים הרגילה של בני גילו. בהתייחס לתלמידים
עם צרכים מיוחדים, כוללת זכות זו מגוון של מסגרות שילוב, תמיכה,
טיפולים והתאמות של תנאי הלמידה הדרושים להם בתהליכים החינוכיים
הרגילים, על מנת להפחית מחסומים הפוגמים בשוויון ההזדמנויות שלהם
ללמידה יעילה.
ניתן לסכם כי ההמלצות בדו"ח נכתבו במסגרת ההמשגה של חתירה לכבוד –
של הילדים ושל משפחותיהם, תוך קידום סיכוייהם לשוויון הזדמנויות.
מקובל להניח כי מטרות החינוך המיוחד הן לאבחן בצורה ממוקדת ומובחנת את
תחומי הקושי, וללמד את התלמידים עם המוגבלויות, לטפל בתחומים בהם הם
מתקשים, ולהתאים את התהליכים החינוכיים לצרכים אישיים וקשיים מיוחדים.
לעומת זאת, המגמות החדשות בתחום החינוך המיוחד מדגישות גישה בסיסית
שונה וכוללנית. הן פועלות תוך פנייה גלובלית לאיתור תחומי הכוח
והיכולת של התלמידים ללא התעלמות מקשייהם. בגישה זו בולטת המגמה
החינוכית-טיפולית המקדמת את "החיסון הרגשי" של התלמידים, את ביטחונם
בעצמם ובסביבתם, את נכונותם לזהות קשיים כאתגרים, ואת כוחם להתמודד עם
מצבי קושי על ידי תגבור ומיקוד הכוחות האישיים והמשפחתיים. הסיוע
לתלמיד עם הצרכים המיוחדים יעשה במגמה לקידום איכות הלמידה הפעילה
והשתתפות של הלומדים השונים (עם ובלי קשיים ייחודיים) בתרבות הלמידה
בבית הספר. המטרה היא ליצור קהילות של לומדים פעילים השומרים על תחומי
שוני וייחודיות אישית. תפקידם אנשי החינוך המיוחד בבית הספר של המאה ה
– 21 יתמקד בקידום דיאלוג מתמשך עם אנשי החינוך הרגיל להפחתת מכשולים
ללמידה יעילה במסגרות המקבלות שונות יחידנית — שמקורותיה שונים —
מכבדות אותה, ורואות אותה מנוף להתפתחות אישית וסובלנות בין
אישית.
ובאשר לחוק, חברי הוועדה ממליצים בתוקף לבחון את השינויים
המתחייבים במבנה החוק ותוכנו כפי שעלו בפרקים השונים בדו"ח זה, תוך
מציאת האיזונים המתאימים בין הידע החדש המתפתח בתחום החינוך המיוחד,
לבין זכותם של כל ילד וילדה למענה לצורכיהם החינוכיים.
לעיון בפרקי הדו"ח:
- תקציר
והמלצות - מי הם ילדים בעלי
צרכים מיוחדים - שוויון הזדמנויות
ביישום החוק - הליכי זיהוי
תלמידים, גילוי הערכה והשמה - סוגיות מערכתיות –
היבטים ארגוניים של החוק - צרכי חינוך מיוחד
בקבוצות גיל שונות - זכויות המורים,
המנהלים ועובדי חינוך - היערכות ארגונית
-הקמת מרכזי פיתוח, מחקר,ארגון הידע ויישומו - זכויות הילד/ה והמשפחה
