הגדרה:
קטרקט היינו עכירות של עדשת העין אשר בדרך כלל הינה שקופה
וזכה.
העדשה ממוקמת מאחורי הקשתית ותפקידה למקד קרני אור על הרשתית.
הרשתית היא שכבה פנימית הנמצאת בחלק האחורי של העין.
בעין רגילה הקרנית והעדשה ממקדים קרני אור הנכנסים לעין דרך האישון,על
הרשתית.
בעדשה עם קטרקט ישנה חסימה של קרני האור וכתוצאה מכך העין מתעכרת.
בשלבים המוקדמים ייתכן והקטרקט יופיע רק על חלק קטן מהעדשה, ולא
ישפיע על איכות הראיה . אולם, אחרי זמן הקטרקט עלול לגדול ולעכר חלק
גדול יותר מהעדשה דבר שיקשה יותר על הראיה.
הקטרקט יכול להופיע בעין אחת או בשתי העיניים יחד אך לא עובר מעין
לעין.
הסימפטומים:
- ראיה מטושטשת.
- סנוור מאור חזק, משמש, רואים הילה מסביב לאור.
- ראיה כפולה.
- אצל ילד יכול להופיע פזילה – העין "מסתובבת" בגלל שהיא לא יכולה
להתמקד בצורה נכונה.
סוגי קטרקטים:
- קטרקט הקשור לתהליך טבעי של הזדקנות.
- קטרקט משני : מתפתח בדרך כלל אצל אנשים שיש להם בעיות בריאותיות,
כגון סכרת. - קטרקט טראומתי : קטרקט יכול להתפתח קצת אחרי פגיעה בראיה או מספר
שנים לאחר מכן. - קטרקט מלידה : ישנם תינוקות הנולדים עם קטרקט או מפתחים את זה
מגיל צעיר.
 |
קטרקט מלידה |
גורמים לקטרקט מולד:
כל הפרעה במבנה הרגיל של העדשה יכולה להוביל לעכירות. זה יכול להיגרם
על ידי טעות גנטית או גורם סביבתי. ייתכן והאם חלתה בזמן ההריון, כמו
כן גם קרינה וסמים יכולים להוביל לזה.
ההשפעות של קטרקט מולד
אצל תינוק שנולד עם קטרקט, הקטרקט גורם למערכת הראיה הלא מפותחת להיות
חסרת גירויים
החשובים להתפתחות נורמטיבית. במידה ולא מטפלים ייתכן וזה יוביל לעין
עצלה או לחוסר התפתחות של מערכת הראיה.
ללא גירוי מספק הראיה המרכזית יכולה להיפגע לצמיתות. חלק מהראיה
הפריפרית נשארת ובדרך כלל העין יכולה להבחין בין אור לחושך.
כאשר יש קטרקט רק בעין אחת , ישנה נטייה חזקה של הילד להעדיף את העין
הבריאה כך שהעין עם הקטרקט לעיתים רחוקות תגיע לראיה אופטימלית. לעומת
זאת בחלק מהמקרים של קטרקט בשתי העיניים הראיה בסופו של דבר תגיע לרמה
טובה יחסית , במידה ואין סיבוכים.
כאשר יש קטרקט בשתי העיניים, יתכן שבעין אחת הקטרקט יהיה מעובה / דחוס
יותר.
אם התמונה פחות מטושטשת בעין אחת בהשוואה לשניה, אז עין זו תפתח ראיה
מועדפת (preferentially) עם דיכוי נוסף של התפתחות הראיה בעין
השניה.
רוב הקטרקטים המולדים אינם קשורים לבעיות התפתחות אחרות.
טיפול:
מבוגרים:
ראשית יש לנסות לתקן את הראיה בעזרת משקפי ראיה, עם עדשות
שמגדילות. במידה וזה לא עוזר יש צורך לנתח. מסירים את העדשה העמומה
ושמים במקומה עדשה מלאכותית חלופית.
אם מנתחים רק עין אחת, על מנת להגיע לתוצאה אופטימלית יש לכסות את
העין הבריאה למספר שעות ביום.
ייתכן ובשלב מאוחר יותר אחרי הניתוח יתעוררו סיבוכים כאשר הבולט
מביניהם הוא התגברות לחצים
תוך עיניים (גלאוקומה), עם פגיעה מאוחרת של עצב הראיה ואיבוד ראיה
בעקבות היפרדות הרשתית.
ילדים:
ילדים הנולדים עם קטרקט,מנותחים מיד לאחר הלידה או בשלב יותר
מאוחר – מסירים את העדשה העכורה. בדרך כלל התינוק / ילד מרגיש מעט
מאוד כאבים או בכלל לא.
על מנת שהילד יוכל לראות טוב לאחר הניתוח הוא יזדקק להרכיב משקפי ראיה
או עדשות מגע. לעיתים רחוקות משתילים עדשות תוך עיניות. בלעדיהם הראיה
עלולה להישאר ירודה.
