כבר שלוש שנים שאנו עובדים עם ילדי אלי"ע ונהנים מכל רגע. הילדים
והצוות המטפל הפכו לחלק מהחווה שלנו, והקשר בינם ובין הסוסים והמטפלים
הוא קשר חם ואמיץ.
הטיפול ברכיבה באופן כללי כולל פעילויות רכיבה וטיפול בסוסים, אשר
תורמות לשיפור איכות חייו של הפרט עם קשיים מוטוריים, מנטליים,
רגשיים, תקשורתיים,ולימודיים. המפגש בין הרוכב לסוס מתבסס על קשר בלתי
מילולי ועל קבלת הרוכב ללא סייגים או שיפוטיות. מבחינת הסוס אין כל
משמעות לכך שהרוכב הוא רזה או שמן, רואה או לא רואה, מוגבל פיזית או
שאינו. הקבלה אינה מותנית באמות מידה הישגיות מוגדרות מראש. עובדה זו
היא הבסיס לקשר האמיץ בין הרוכבים והסוס, והיא זו שמאפשרת לרוכב
להתמודד עם תחומים רבים בהם הוא מתקשה ומגבלתו באה לידי ביטוי,
ולהצליח לפתחם באופן פעיל.
אנו מתמקדים בזמן הטיפול במספר תחומים רלוונטיים לילדי אלי"ע
ומנסים לשים דגשים ספציפיים עבור כל ילד וילד.
התחום המוטורי:
הרכיבה על הסוס נותנת התנסות שונה מההתנסויות המוטוריות היומיומיות.
הילדים חווים תנועה במרחב במהירות משתנה, בגובה של כשני מטר תוך הליכה
על משטח דינמי (בורות, עליות, ירידות ושטח ישר) בשל התנועה המשתנה של
הסוס, על הרוכב להסתגל כל הזמן לתנוחה על מנת לשמור על שיווי משקל.
מערכות העצבים ושיווי המשקל מגורות לאורך כל זמן הרכיבה, השרירים
מופעלים, עם וכנגד כוח הכובד, ותפקודים רבים כמו מודעות לגוף בתנועה,
התמצאות במרחב,אינטגרציה מוטורית וחושית, תכנון מוטורי, גמישות
וקואורדינציה משתפרים תוך כך. באופן ספציפי יותר אנו עובדים על יציבה
וחיזוק צוואר וחגורת כתפיים על מנת למנוע מצב של "יציבת עיוור" –
המתוארת בספרות כהטיית ראש קדימה וכפיפת הגו העליון מלווה בתנועה דלה
של הראש לצדדים, אשר ילדים עם לקות ראיה נוטים לסגל לעצמם. תנוחה זו
משפיעה על שפת הגוף שלהם, כמו כן היא מגבילה את שדה הראיה וההתייחסות
המרחבית.
התחום התחושתי (סנסורי):
האלמנטים המצויים ברכיבה אפקטיביים מאוד לאינטגרציה החושית-מוטורית.
הרכיבה מפעילה את כל החושים וגורמת להם לעבוד בהתאמה.
- חוש הריח – אנו רוכבים במטעים ובפרדסים, נושמים
את ריחות האביב והקיץ, מבדילים בין ריח פריחת התפוז, ופריחת האפרסק,
בין ריח האדמה הרטובה וריחות העלים השונים. - חוש המישוש – תוך כדי רכיבה מלטפים את הסוס,
מרגישים את השוני בין פרוותו לבין שערות הרעמה, מבדילים בין אלמנטים
שונים מהטבע, כמו עלים, פרחים, אבנים, אדמה. כל זאת תוך דגש על מושגים
של גודל, צורה, טקסטורה, קשיות ורכות. גם הרוח הנושבת עלינו היא חלק
מהתחושות שאנו מציינים. כמו כן, הטיפול בסוס, הברשתו, רחצתו, וסירוקו,
מהווים אספקט תחושתי נוסף. - חוש הטעם – טועמים מפרי העונה אפרסקים, תפוזים
נקטרינות שהילדים קוטפים לבד תוך כדי הרכיבה, ומציינים מושגים כמו מר,
מתוק, חמוץ, חריף. - חוש הראיה – מתארים מה שרואים,אוספים רמזים עבור
אלו שרואים פחות, ומספרים ארועים למי שאינו רואה. - חוש השמיעה – שומעים את צעדי הסוס, שמים לב
לצליל השונה בין הליכה על משטח קשה לעומת הליכה על חול, מזהים קולות
של חברים במרחב, ציפורים על העצים סביב, בעלי חיים כמו כלבים וחתולים,
ואפילו אווירונים בשמים הדגשים הם על כיוון הקול, עוצמה, והמיקום
במרחב. - התמצאות במרחב – אנו עובדים על כיוונים, איך אנו
ממוקמים במרחב ואיך המרחב קיים מולנו. מושגים כמו קדימה-אחורה, לפנים
ומאחור ימין ושמאל, למעלה למטה, וכדומה.
כמו כן אנו עובדים על חוש הקצב ומציינים מהירויות כמו הליכה מהירה,
ריצה ודהירה קלה.
ישנם ילדים הזקוקים לגירוי של תנועה חזקה ומהירה על מנת להרגיש טוב
יותר. עם ילדים אלו אנו משתדלים לעבוד בריצה ובדהירה כמובן תוך מגבלות
בטיחותיות.
התחום הרגשי:
עצם השהיה על הסוס, הניתוק מהקרקע, היכולת לשלוט בסוס תוך שליטה עצמית
על גופו שלו, על תנועתו והתנהגותו, מעלים את הדימוי העצמי של הרוכב,
ואת האמונה וההנאה מהיכולת הפיזית. הרכיבה מאפשרת תחושה של "חופש
אמיתי" ממגבלות והתמקדות ביכולות ובכוחות ולא רק בקשיים ובמגבלות.
מגוון ההתנסויות מורחב, ורוכב בגיבוי צמוד של המטפל שלו נחשף לתחושות
והתנסויות חדשות ומאתגרות.
התחום התקשורתי:
הרכיבה משמשת ככלי לעידוד התקשורת המילולית והבלתי מילולית. הילדים
לומדים כיצד לגרום לסוס ללכת ולעצור על ידי שפת גוף וקוד קולי
ומשתמשים בזה על מנת לקבל תנועה והנאה. כמו כן במשך כל זמן הרכיבה יש
אינטראקציה בין המטפל, המטופל והסוס, תוך עידוד הקשר הורבלי
והגופני.
התחום הלימודי:
על גבי הסוס הרוכב נמצא ברמת ריכוז וקשר גבוהים יותר בשל עוררות
החושים הכללית תוך ההנאה מהתנועה, ותהליכי למידה לעיתים הופכים זמינים
וקלים יותר. תוך כדי רכיבה אנו עובדים על מושגים מופשטים שנחווים בו
בעת כמו: מהר, לאט, גבוה וכד'.
אנו משתדלים שלכל ילד יהיה מטפל קבוע, על מנת להעמיק את הקשר ואת
איכות הטיפול. הצוות כולו מכיר את הילדים, עוקב אחרי התקדמותם, ומתעד
אותה לאורך כל הדרך.
לסיכום: הרכיבה מעלה את קרנו של הילד בעיני עצמו.
הדימוי העצמי של הילד גדל בעקבות התנסיותיו והתגברותו על פחדים
וקשיים. שיפור בכל התחומים שצוינו יקדם ויתרום לכל ילד, ויעשיר את
מגוון תנועותיו וחוויותיו.
