תפיסת המיניות של מתבגרים לקויי-שמיעה לעומת עמיתיהם השומעים מחברת: מירה ינוביץ

מאמר זה מציג מחקר חלוץ הבודק את תפיסת המיניות של מתבגרים לקויי
שמיעה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלושה מימדים: ידע, מקורות מידע,
עמדות ומיתוסים, בהשוואה למתבגרים שומעים בני אותו גיל, ובהתייחסות
להבדלים בין בנים ובנות.

הנתונים במחקר נאספו משאלוני דיווח עצמי של 95 תלמידים מכיתות
י'-י"ב, משני בתי ספר אזוריים מקיפים במרכז הארץ, מרמה סוציואקונומית
בינונית.

תוצאות המחקר מצביעות על רמת ידע נמוכה בנושאי מין של לקויי
השמיעה, בהשוואה לעמיתיהם השומעים. לגבי בנים ובנות – נמצא שרמת הידע
של הבנים השומעים היתה גבוהה מזו של הבנות השומעות, וכן מזו של הבנים
לקויי השמיעה. ואילו, רמת הידע של הבנות לקויות השמיעה היתה גבוהה מזו
של הבנים לקויי השמיעה וכן מהבנות השומעות.

באשר למקורות המידע – נמצא, שיותר מתבגרים לקויי-שמיעה, בהשוואה
למתבגרים שומעים בני גילם, מדווחים על אי קבלת מידע מההורים. בהשוואה
בין בנים ובנות, יותר בנות שומעות דיווחו על קבלת מידע מהוריהן בנושאי
מין, ואילו בקרב לקויי השמיעה יותר בנים דיווחו על קבלת מידע מההורים
בנושא שינויים גופניים ואמצעי מניעה. בנושא מחלות מין לא נמצאו הבדלים
בין המינים. רוב המתבגרים משתי קבוצות המחקר דיווחו על חברים כמקור
מידע עיקרי בנושאי מין. יותר מתבגרים לקויי-שמיעה, בהשוואה לשומעים,
דיווחו על קבלת מידע מבית הספר ומספרים. נמצא שסרטים מהווים מקור מידע
עיקרי בנושאי מין לגבי הבנים משתי קבוצות המחקר. בנושא עמדות ומיתוסים
– נמצא שקיימת רמה גבוהה יותר של דעה קדומה בנושאי מין בקרב מתבגרים
שומעים, לעומת מתבגרים לקויי שמיעה.

בהשוואה בין בנים ובנות – הבנים השומעים ביטאו רמה גבוהה יותר של
דעה קדומה מאשר הבנות השומעות, ואילו בקרב לקויי השמיעה הבנות הן אלה
שביטאו רמת דעה קדומה גבוהה יותר מאשר הבנים. בהתאם לממצאי המחקר
הועלו מספר המלצות המתמקדות בצרכים הייחודיים של אוכלוסיית מתבגרים
לקויי שמיעה, לצורך בניית תוכנית התערבות ייחודית עבורם בנושא חינוך
מיני, שתועבר על-ידי אנשי מקצוע העוסקים בחינוך ילדים לקויי
שמיעה.

רקע תאורטי

ההתנהגות המינית של המתבגרים

מסקירת ספרות עולה, כי ההתנהגות המינית של המתבגר מושפעת לא רק
אובייקטיבית מההתפתחות הפיזיולוגית, אלא גם מתפיסה סובייקטיבית של
המיניות, (Rosene Weinstein 1988; זיו, 1984).

תפיסת המיניות ניזונה מ- 3 מימדים: ידע, מקורות
מידע, עמדות ומיתוסים (Fisher, 1986). לפי פולקנברי וחובריו
(Fallkenberry el, 1987). לידע יש חלק חשוב בקבלת החלטות. למרות שידע
מתאים אינו מבטיח קבלת החלטות נאותה, הרי שידע בלתי הולם נוטה לחבל
בתהליך זה.

מספר רב של מחקרים תיארו את רמת הידע הנמוכה
והאינפורמציה המוטעית שיש לבני נוער בנושא המין, בעוד שהם מאמינים
שבידם ידע נכון ואמין (Fisher, 1983 Freeman, 1984). בירן (Byrne,
1983) טוען, כי אין זה מפליא שבידיהם של מתבגרים קיים ידע מבולבל
ומטעה, הואיל ואת רוב המידע הרלוונטי שלהם, שואבים בני הנוער דרך
היערות מהוריהם, חלקי עובדות מספרים ומסרטים, חלקי בדיחות וסיפורים של
חברים. בסקירת מחקרים שנעשו על הקשר בין ידע בנושא המין ומין הנבדק
נמצא חוסר עקביות. חלק מהמחקרים מצביע על חוסר קשר כזה, וחלק אחר
מצביע על קיומו של קשר כזה. נראה, שקיימת הסכמה שבנושאים שמחייבים
בנות לדעת יותר (הריון והפלות) הן מפגינות ידע רב יותר, מאידך אין
בסיס להניח שהן בעלות רמת ידע גבוהה יותר בנושאים אחרים הקשורים במין
(אלג'יר, 1983).

באשר למקורות מידע בנושא מין, קיים מגוון רחב
והטרוגני של מקורות אלו. מספר מחקרים חלקו את מקורות המידע בנושא מין
למקורות מידע פורמאליים (חינוך מיני בבית הספר) ובלתי פורמאליים
(משפחה, חברים, אמצעי תקשורת) ומצאו השפעה גדולה יותר של המקורות
הבלתי פורמאליים על עמדות והתנהגות מינית (Ross and Carson, 1988;
Strouse and Fabes, 1985). מחקרים שונים מצאו הבדלים בין בנים ובנות
בשאלת מקורות המידע: עבור בנים, מהווה קבוצת בני הגיל מקור אינפורמציה
משמעותי יותר מאשר עבור בנות, אשר בחלקן נוטות לפנות למחנכים וספרי
לימוד בתחום.

ההורים הינם מקור אינפורמציה לא משמעותי עבור שני המינים, אם כי
משמעותיים יותר עבור בנות מאשר עבור בנים (בירנבוים ובר גיא, 1988;
David and Harris, 1982). חשוב לציין, כי השימוש במקורות המידע קשור
גם למאפייני המתבגר הכוללים את גילו, מינו, התנסויותיו המיניות,
סביבתו התרבותית ועמדותיו כלפי מין. ההבדלים בהתייחסות למינים,
המופיעים כבר בגיל צעיר, מקבלים חיזוק במשך השנים, ונוצרת שרשרת ענפה
של דימויים, ציפיות ומיתוסים לגבי מה שקרוי "נשי" ו"גברי".

בני נוער נוטים לשמור על מיתוסים ואמונות בנושאי
המין ואלה עשויים להיות מוקדי חרדה בקרב מתבגרים וגורמי השפעה חיוביים
או שליליים. לגבי פיתוח זהות מינית ובגרות מינית (Rosen and
Weinstein, 1988). לקות בשמיעה גורמת לחסך משמעותי בקליטת אינפורמציה
שמיעתית. במקרים רבים קיימים קשיים בהתפתחות השפה המדוברת, ולכן נמנעת
תקשורת יעילה עם הסביבה (Newport, 1987).

קשיי התקשורת, ערוציה המוגבלים תהליך התפתחות השפה, והתופעה
התרבותית – "תרבות חרשית" המכילה בתוכה אלמנטים רגשיים לשוניים
והתנהגותיים, משפיעים על ההתפתחות החברתית פסיכולוגית, ופסיכוסקסואלית
של האדם לקוי השמיעה. התפתחות זו משפיעה גם על אפיוני ההתנהגות המינית
באשר לרמת הידע, מקורות המידע, העמדות והמיתוסים.

במחקרם של יוסף וחובריו (Joseph, Sawyer and Desmond, 1995), נמצא,
כי רמת הידע של צעירים לקויי שמיעה נמוכה מזו של עמיתיהם השומעים. כמו
כן, לקויי שמיעה רבים מסתכנים בהתנהגות בלתי אחראית בכל הקשור להריון
בלתי רצוי והידבקות באיידס.

החוקרים הסיקו, על-פי ממצאי המחקר, כי התוכניות לחינוך מיני
הקיימות ומועברות לנוער לקויי שמיעה אינן יעילות, כיוון שאינן מותאמות
לאוכלוסיה הייחודית הזאת, ולכן אינן מכינות את הצעירים להתנהגות מינית
בריאה ואחראית.

מקורות המידע הם, לעיתים קרובות, מוגבלים מאד. מידע זה בא לרוב
מעמיתים לקויי שמיעה ומן הדפוסים השגרתיים והנדושים המועלים בתקשורת.
רובם המכריע של הנחקרים העידו כי הם שואבי את המידע שיש להם בנושא מין
מחבריהם (יוסף וחובריו 1995).

רוב ההורים לילדים לקויי שמיעה אינם משתמשים בשפת סימנים, דבר
היוצר לעיתים נתק רגיש בין הילד לקוי השמיעה לשאר בני משפחתו השומעים
ומצמצם את ההזדמנויות ללמידה והפנמה (Meyers and Bartee, 1992). באשר
לעמדות ומיתוסים נמצא, שיותר צעירים לקויי שמיעה מאמינים במיתוסים על
מין והינם בעלי רמת ידע נמוכה מזו של בני גילם השומעים (Wilsoe-Trippo
Kahn, 1986).

לסיכום, על סמך הספרות נראה, כי יתכן פער ברמת הידע בנושאי מין בין
לקויי שמיעה לבין שומעים, אשר נובע בעיקרו מהחסך השמיעתי. פער זה עלול
לגרום לבעיות בתפקוד המיני, לתפיסה לא נכונה של המיניות, ולפגיעה
בגיבוש הזהות המינית.

המחקרים שצוטטו לעיל נערכו ברובם בארצות הברית. מטרת המחקר הנוכחי
היתה לבדוק בישראל את תפיסת המיניות אצל מתבגרים לקויי שמיעה, בהשוואה
למתבגרים שומעים, על-פי שלושת המימדים: ידע, מקורות מידע, עמדות
ומיתוסים, כמו-כן, לבדוק האם יש הבדל במימדים אלה בין בנים לבנות.

השיטה

אוכלוסיה

37 מתבגרים ומתבגרות לקויי-שמיעה (18 בנים ו- 19 בנות) תלמידי
כיתות י'-י"ב, בגילאי 18-16 הלומדים בתיכון מקצועי ובתיכון מקיף במרכז
הארץ.

58 מתבגרים ומתבגרות שומעים (28 בנים ו- 30 בנות), תלמידי כתות
י'-י"ב, בגילאי 18-16. מחציתם לומדים באותו בית ספר תיכון מקצועי יחד
עם לקויי השמיעה, ומחציתם לומדים בבית הספר התיכון המקיף.

כלי המחקר

נתוני המחקר נאספו באמצעות שאלון, הבוחן את רמת ידיעותיהם של
התלמידים בנושאי מין שונים. השאלון חובר ע"י ד"ר חיגר (1995) לצורך
מחקר פנימי לגבי תוכנית לחינוך מיני לנוער לקויי שמיעה, מטעם "האגודה
הישראלית לשיקום" של המוסד לביטוח לאומי. השאלון נמצא מהימן (אלפא של
קרונבך = 72) לבדיקת תפיסת המיניות הן אצל מתבגרים שומעים והן אצל
מתבגרים לקויי שמיעה.

בשאלון 5 חלקים:

1. דף הסבר לתלמיד על מטרת השאלון.
2. שאלון פרטים אישיים המתייחס לגיל, למין, לכיתה ולרמת שמיעה.
3. שאלון ידע בנושאי מין, הכולל 11 שאלות. בשאלון אובחנו שני מדדי
   ידע: ידע בנושאי הריון וידע כללי בנושאי מין. לכל נחקר חושבו שלושה
   ציונים: ציון ידע כללי, ציון לגבי ידע בנושאי הריון וציון כולל.
4. שאלון המתייחס למקורות המידע של הנחקר. חלק זה כלל 3 שאלות,
   הבודקות באיזו מידה קיבל הנחקר אינפורמציה מהוריו, ושאלה רביעית לגבי
   מקורות המידע האחרים שלו.
5. שאלון הכולל 12 שאלות המתייחסות לעמדות ומיתוסים בנושאי מין.

הליך – השאלון הועבר על ידי עורכת המחקר במהלך
יום לימודים, במסגרת הכיתה.

ממצאים

א. הבדלים ברמת הידע בנושאי מין.

לוח מספר 1 מציג את הממוצעים וסטיות התקן של הנבדקים השומעים
והנבדקים לקויי השמיעה בכל אחד מהמצבים, וכן את תוצאות מבחן T להשוואה
בין הקבוצות.

לוח 1

P<0.01 *P<0.5**

הממצאים בלוח 1 מצביעים על הבדל מובהק הן ברמת הידע בנושאי מין והן
בציון כולל בין שתי קבוצות המחקר, לפיו רמת ידיעתם של מתבגרים שומעים
בנושאי מין גבוהה מזו של מתבגרים לקויי שמיעה. כדי לעמוד על ההבדלים
בין בנים לבנות בקרב שתי הקבוצות הנחקרות נבדקו שאלות המחקר בנפרד לכל
אוכלוסיה ולכל מין.

בלוח מספר 2 מוצגים הממוצעים וסטיות התקן בכל קבוצה ובכל מין.

לוח 2

על-פי הממצאים בלוח 2, רואים שרמת הידע, בכל שלושת המדדים של הבנים
השומעים, גבוהה מזו של הבנות השומעות, ואילו רמת הידע של הבנות לקויות
השמיעה גבוהה מזו של הבנים לקויי השמיעה וכן מהבנות שומעות. בין הבנים
השומעים לבין הבנות לקויות השמיעה אין כמעט הבדל.

כדי לעמוד על משמעות ההבדלים נערך ניתוח שונות דו כיווני שתוצאותיו
מוצגות בלוח מספר 3.

לוח 3 – תוצאות ההבדלים ברמת ידע בנושאי מין בניתוח שונות
דו-כיווני על-פי קבוצת המחקר ומין הנחקר

מהנתונים בלוח 3 עולה, שקיימים הבדלים מובהקים בין שומעים ולקויי
שמיעה ברמת ידע ובציון כולל, וכי קיימת אינטראקציה מובהקת בין קבוצות
המחקר והמין בכל שלושת המדדים.

ב. הבדלים במקורות המידע בנושאי מין

המתבגרים נשאלו שלוש שאלות הבוחנות את המידה בה ההורים מספקים להם
מידע בנושאי מין שונים. בלוח 4 מוצגת התפלגות התשובות של הנחקרים בשתי
קבוצות המחקר.

לוח 4 – התפלגות תשובות המתבגרים לקויי השמיעה, בהשוואה
לעמיתיהם השומעים, באשר למידת קבלת המידע מההורים בנושאי מין (הנתונים
באחוזים)

מהתוצאות בלוח 4 עולה, כי כמחצית מהמתבגרים משתי קבוצות המחקר
מדווחים על חוסר קבלת מידע מההורים, הן בנושא שינויים גופניים, הן
בנושא אמצעי מניעה והן בנושא מחלות מין.

המחצית הנותרת של המתבגרים מתפלגת באופן שונה במתן התשובות בקרב
לקויי שמיעה בהשוואה למתבגרים שומעים. אחוז גבוה יותר של לקויי שמיעה
מדווחים על קבלת מידע חלקי בלבד מההורים בנושאים עליהם נשאלו. לעומת
זאת, אחוז נמוך יותר מדווחים על קבלת מידע מלא.

כפי שניתן לראות מהלוח, הרי שפי 2 מהמתבגרים השומעים לעומת עמיתיהם
לקויי השמיעה מדווחים על קבלת מידע מההורים בנושאי המין שנשאלו –
21.05% לעומת 10.8%.

בנוסף לשאלות הנוגעות לקבלת מידע מההורים, התבקשו המתבגרים לדווח
על קבלת מידע בנושאי מין גם ממקורות נוספים.

לגבי המקורות ניתן היה לסמן יותר מתשובה אחת.

התשובות רוכזו בשתי קטגוריות: "קיבלתי מידע" או "לא קיבלתי
מידע".

התפלגות התשובות לגבי מקורות המידע מוצגת בלוח 5.

לוח 5: התפלגות באחוזים של תשובות מתבגרים לקויי שמיעה,
בהשוואה למתבגרים שומעים, לגבי קבלת מידע בנושאי מין ממקורות
שונים

התשובות בלוח 5 מצביעות על-כך, שהמתבגרים משתי קבוצות המחקר
מדווחים על החברים כמקור מידע עיקרי לנושאים הקשורים במין.

ביתר מקורות המידע, שצויינו על-ידי המתבגרים, ניתן לראות שלקויי
השמיעה דיווחו על קבלת מידע מבית הספר במידה מעט יותר גבוהה, בהשוואה
למתבגרים שומעים, ובאופן דומה על קבלת מידע מספרים ועיתונים. הדיווח
על קבלת מידע מחברים וסרטים דומה בקרב שתי קבוצות המחקר.

ג. עמדות ומיתוסים

כאמור, נשאלו 12 שאלות הבוחנות את העמדות והמיתוסים שיש לנחקרים
בנושאי מין. מבחן T, שנערך לצורך השוואה בין שתי הקבוצות, לא מצא הבדל
ביניהן.

ניתוח שונות דו-כיווני שבדק את ההבדלים בתוך הקבוצות מצא
אינטראקציה מובהקת בין מין וקבוצת המחקר (F=7.95; P<0.01). כלומר,
בקרב לקויי השמיעה הבנות מבטאות רמה גבוהה יותר של דעה קדומה (עמדות
ומיתוסים) בנושאי מין בהשוואה לבנים. לעומת זאת, בקרב השומעים – רמת
הדעה הקדומה בקרב הבנים עולה גל רמת הדעה הקדומה בקרב הבנות.

אינטראקציה זו מוצגת בתרשים הבא:

לסיכום, נמצאו הבדלים ברמת הידע בין שומעים
ללקויי-שמיעה ובין הבנים והבנות בכל קבוצה.

ניתן לראות שאחוז קטן מלקויי השמיעה מדווח על קבלת מידע מההורים.
בקרב הבנות מודגש במיוחד חוסר קבלת מידע מההורים. בנושא מחלות מין –
אין הבדלים בין בנים לבנות במידת קבלת המידע מהוריהם. לגבי עמדות
ומיתוסים – נמצאו הבדלים בין בנים לבנות בשתי הקבוצות, אך לא בין
הקבוצות.

דיון

במחקר נמצא, כי רמת ידיעתם של מתבגרים לקויי-שמיעה בנושא המין
נמוכה בהשוואה לעמיתיהם השומעים. נראה, כי הסיבות לפער זה מתפתחות
בילדות, ממשיכות בגיל ההתבגרות וקיימות גם בבגרות (SHANL, 1981).
מכאן, ניתן להסיק כי רמת הידע הנמוכה יחסית, בנושא המין של מתבגרים
לקויי-שמיעה, לעומת עמיתיהם השומעים, נובעת בעיקרה מהחסך השמיעתי ומן
ההשלכות שיש לכך בתחום התקשורת עם הסביבה. במחקר זה, בדומה לממצאים
אחרים בספרות, נמצא, שמתבגרים שומעים ולקויי-שמיעה משתמשים במידה רבה
בחברים כמקור מידע בנושאי מין. עיקרי ההסבר לממצא זה נעוץ בחשיבותה של
"קבוצת השווים" בגיל ההתבגרות,

ממנה שואב המתבגר את נורמות ההתנהגות ואת החיזוקים הרגשיים
והחברתיים לצורך גיבוש זהותו העצמית והמינית (זיו, 1984).

מקור נוסף לקבלת מידע בנושאי מין, שציינו הנחקרים, היה ההורים.
אחוז נמוך יותר של לקויי-שמיעה דיווחו על קבלת מידע מההורים, לעומת
עמיתיהם השומעים.

נראה, שהחסך התקשורתי גורם לקשיי תקשורת עם הסביבה ומצמצם את
האפשרויות להיוועץ בבני משפחה. זאת לאור העובדה, שרוב ההורים לילדים
לקויי-שמיעה אינם משתמשים בשפת הסימנים, ואלה הלומדים שפת-סימנים
מתקשים ללמוד את הסימנים הקשורים במין.

באשר להבדלים לגבי קבלת מידע בנושאי מין מההורים נמצא, שבקרב
המתבגרים השומעים אחוז גבוה מבין הבנות השומעות מקבלות מידע מהוריהן
בשלושת הממדים שנחקרו: שינויים גופניים, אמצעי מניעה ומחלות מין. בקרב
אוכלוסיית לקויי השמיעה אחוז קטן הן מהבנים והן מהבנות מדווח על קבלת
מידע מההורים, הדבר מודגש במיוחד בקרב בנות לקויות-שמיעה. הסיבה שקשיי
התקשורת הללו באים לידי ביטוי ביתר הדגשה בין בנות לקויות שמיעה
להוריהן, יתכן ונובעת מכך שהבנות ביישניות יותר ופחות נוטות לשאול
שאלות, וההורים מצידם אינם יודעים כיצד לתקשר עימן בנושאים רגישים אלו
(MEYERS and BARTEE, 1992). מקור נוסף בנושאי מין שצויין במחקר היה
בית-הספר. מממצאי המחקר הנוכחי עולה, שמתבגרים לקויי-שמיעה מדווחים על
קבלת מידע מבית הספר במידה גבוהה יותר מעמיתיהם השומעים. מכאן ניתן
להסיק לגבי תרומתו של בית הספר כמקור מידע חשוב גם בנושאי מין, בפרט
עבור מתבגרים לקויי-שמיעה.

למרות שבמחקר דיווחו לקויי השמיעה על ספרים ועיתונים כמקור משמעותי
עבורם בנושאי מין, הרי שבפועל רמת הידע שלהם נמוכה יחסית לעמיתיהם
השומעים. יתכן וההסבר לכך הוא: שאמנם לקויי השמיעה מנסים לשאוב מידע
מספרים ומעיתונים, אך קיימת אצלם בעיה בהבנת הנקרא, שיכולה להסביר את
רמת הידע הנמוכה שלהם. מכאן, ניתן להסיק, ששימוש בחומרי קריאה עשוי
להיות מועיל ותורם להעלאה רמת הידע של מתבגרים לקויי-שמיעה בנושאי
המין, רק בתיווכם של גורמים מקצועיים בתחום (מורים שלהט רקע והבנה
בלקויי שמיעה והשולטים בשפת סימנים), שיכוונו אותם לחומרי קריאה
מתאימים לרמתם השפתית ויסייעו להם בהבנת הנקרא. בנוגע להבדלים בעמדות
ובמיתוסים בנושאי מין של מתבגרים לקויי-שמיעה לעומת עמיתיהם השומעים,
למרות שבספרות נמצא קשר בין רמת ידע נמוכה של לקויי-שמיעה וריבוי
במיתוסים הקשורים לנושאי מין (SHANL, 1981; WILLSON-TRIPPE KAHN,
1986) ממצאי מחקר זה לא אשרו זאת.

יתכן וחלק מההסבר נעוץ בממצא אחר של מחקר זה והוא שיותר מתבגרים
לקויי-שמיעה מדווחים על בית הספר כמקור מידע לקבלת מידע בנושאי מין.
השימוש במקור מידע אמין כמו בית הספר מפחית את הנטיה להאמין במיתוסים
(באמונות טפלות).

מממצאי המחקר עולה, שבשלושת הממדים שנחקרו (ידע כללי בנושאי מין,
ידע בנושאי הריון וציון בשאלון ידע) רמת הידע של הבנים השומעים עולה
על רמת הידע של הבנות השומעות, ואילו בקרב לקויי השמיעה הממצא הפוך,
כלומר; רמת הידע של הבנות לקויות השמיעה גבוהה משל הבנים לקויי
השמיעה, בפרט בידע בנושאי הריון. נראה, שהבנות לקויות השמיעה חוששות
ודואגות יותר לנושאים הקשורים במין והריון, ומכך הן חשות אחריות אישית
ללמוד ולדעת על הנושא. כמו כן, נראה שרמת הידע הנמוכה שמפגינים לקויי
השמיעה בנושא האיידס (JOSEPH SAWYER and DESMOND, 1995), משפיעה
במיוחד על המודעות הנמוכה שיש לבנים לקויי-שמיעה

בנושא אמצעי מניעה "גבריים" כפי שהדבר עולה מממצאי מחקר זה.

ממצאי המחקר הנוכחי באשר להשוואה בין בנים ובנות בעמדות ומיתוסים
בנושאי מין, מצביעים על כך, שבקרב השומעים רמת הדעה הקדומה (עמדות
ומיתוסים) של בנים שומעים עולה על רמת הדעה הקדומה של בנות שומעות,
ואילו בקרב לקויי השמיעה רמת הדעה הקדומה של בנות לקויות שמיעה עולה
על רמת הדעה הקדומה של בנים לקויי-שמיעה.

ממצא זה הינו מפתיע כיוון שהוא עומד בסתירה לרמת הידע בנושאי מין
הגבוהה יחסית שהפגינו בנים שומעים לעומת בנות שומעות ולרמת הידע
הגבוהה יחסית שהפגינו בנות לקויות שמיעה לעומת בנים לקויי-שמיעה. צפוי
היה שככל שרמת הידע גבוהה יותר, רמת הדעה הקדומה תהיה נמוכה יותר
((ROSEN and WEINSTEIN, 1988 אך לא כך עולה מממצאי מחקר זה.

נראה, שבני נוער בגיל זה (18-16) נוטים לשמור על מיתוסים ועמדות
בנושאי מין, ללא קשר לרמת הידע שלהם בנושא. יתכן וההסבר לכך הוא, שידע
בנושאי מין שיש למתבגרים בשלב זה בחייהם אינו מופנם דיו, ולכן אין
בכוחו להשפיע על רמת הדעה הקדומה (עמדות ומיתוסים) של המתבגר.

מסקנות והמלצות

תוצאות מחקר זה מצביעות על פערים משמעותיים שיש בידע בנושאי מין
בין מתבגרים לקויי-שמיעה לעמיתיהם השומעים. הבדלי ידע אלו מצביעים על
הצרכים המיוחדים שיש לאוכלוסיה ייחודית זו, ומעוררים את הצורך במציאת
הדרך המתאימה להשפיע על הידע, הגישות וההתנהגות של תלמידים
לקויי-שמיעה. נראה, שהדרך להעלאת רמת הידע של מתבגרים לקויי-שמיעה
והעמקתו היא באמצעות התאמת תוכניות קיימות בנושא חינוך מיני וחינוך
לחיי משפחה עבור אוכלוסית לקויי השמיעה. והכשרת אנשי מקצוע מיומנים
להעברת תכניות אלו.

ממצא נוסף שעליו מצביע מחקר זה הוא המידה הנמוכה של קבלת המידע
מההורים שיש למתבגרים לקויי-שמיעה בנושאי מין. מכאן, שיש לראות בעבודה
עם ההורים מרכיב הכרחי שיש לשלב בתוכניות לחינוך מיני לאוכלוסיה
זו.

יש למקד את העבודה עם ההורים במספר ערוצים: העברת מידע, חשיבות
תפקיד ההורים בעיצוב הזהות המינית של הילד, ומכאן אחריות ההורים
להתנהגות המינית של ילדיהם, ולבסוף חשיבות היחסים והתקשורת במשפחה
כדגם עבור הילד ביצירת קשרים עם אחרים.

לסיכום, המחקר הנוכחי נעשה על שני בתי ספר במרכז הארץ, לכן לא ניתן
להכליל את ממצאיו עבור כל אוכלוסיית לקויי השמיעה.

כמו כן, לא נערכו בארץ מחקרים נוספים בנושא זה, ולכן לא ניתן
להשוות מולם את ממצאי המחקר הנוכחי. יחד עם זאת בהיותו מחקר חלוץ
בתחום, פותח צוהר נוסף להבנת צרכיהם היחודיים של תלמידים לקויי-שמיעה
בכלל ובנושא המיניות בפרט.