|
אזרחות מכוח שבות - סעיף 2 לחוק האזרחות
זכות השבות - מהי ולמי ניתנת:
על פי חוק השבות, כל יהודי זכאי לעלות לישראל (סעיף 1 לחוק השבות).
"יהודי" מוגדר בחוק השבות כמי ש: (1) נולד לאם יהודיה; (2) נתגייר ואינו בן דת אחרת; (סעיף 4ב לחוק השבות)
זכות השבות מוענקת גם לבני משפחותיהם של יהודים שהם:
(1) ילד ונכד של יהודי;
(2) בן זוג של יהודי
(3) בן זוג של ילד יהודי ושל נכד יהודי.
(סעיף 4א לחוק השבות)
שבות של לא יהודים: מי שאינו יהודי ועונה על אמות המידה לעיל זכאי לשבות ולאזרחות, ואין הכרח כי בני משפחתו
היהודים יעלו ארצה יחד עמו. ואולם, זכויות אלה לא ינתנו למי שהיה יהודי והמיר מרצונו את דתו. כמו כן, שר הפנים
רשאי לבטל אשרת עולה ותעודת עולה למי שמסר בהקשר לקבלתן "ידיעות כוזבות" (סעיף 11 (ה) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952).
קבלת אשרת עולה: די בהבעת רצון להשתקע בישראל מצד זכאי לשבות כדי לקבל אשרת עולה (סעיף 2 (א) לחוק השבות). הפרטים שיש למלא בבקשה לאשרת עולה מפורטים בתקנות השבות, התשט"ז 1956. אדם השוהה בחו"ל יגיש בקשה זו בנציגות דיפלומטית או קונסולרית במקום הימצאו, ואדם השוהה בישראל יגישה במשרד הפנים.
סירוב למתן אשרת עולה: לשר הפנים סמכות לסרב לתן אשרת עולה למי שעלול לסכן את בטחון המדינה או את בריאות הציבור או שהוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור או שפעל נגד העם היהודי. ואולם - מי שחלה לאחר בואו לישראל - לא תמנע ממנו קבלת תעודת עולה (סעיף 2(ב) לחוק השבות).
אזרחות מכוח שבות:
לפי חוק האזרחות מוקנית אזרחות מכוח שבות:
(1) למי שעלה ארצה או נולד בה טרם הקמת המדינה - מיום הקמת המדינה (למעט אם חדל להיות אזרח לפני כניסת החוק לתוקפו),
(2) למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה - מיום עלייתו,
(3) למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה - מיום לידתו (זולת אם הלידה עצמה הקנתה לו אזרחות כאמור להלן),
ו-(4) למי שקיבל תעודת עולה מכוח חוק השבות - מיום מתן התעודה.
לשר הפנים סמכות להעניק אזרחות גם למי שטרם עלה ארצה, אך קיבל או זכאי לקבל אשרת עולה (סעיף 2 (ה) לחוק האזרחות).
כך,למשל, ניתן להעניק אזרחות לאנשים שאינם יכולים להגיע לישראל.
זכות אזרחות מכוח שבות לא תוקנה למי שנולד בישראל שעה ששני הוריו לא היו רשומים במרשם האוכלוסין או למי שנולד בישראל
לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה זרה, למעט קונסול של כבוד.
ויתור על אזרחות מכוח שבות:
אזרח חוץ שעלה לישראל מכוח חוק השבות ואינו מעונין לקבל אזרחות ישראלית יכול לוותר עליה, אך עליו לבצע מעשה לשם כך, ולמסור הצהרה כתובה למשרד הפנים, הניתנת עד שלושה חודשים לאחר עליה / קבלת תעודת עולה, כפוף לכך שבאותו מועד הוא עדיין אזרח חוץ. כל עוד לא ניתנה הצהרת ויתור - העולה הנו אזרח לכל דבר וענין. ויתור על אזרחות יכול להיות הפיך - ראה להלן בסעיף 1.6.3.
לגבי קטינים - ישנה אפשרות למתן הצהרת ויתור על ידי הוריהם, ולעניין זה די בהצהרת אחד ההורים בתוספת הסכמת השני או בהצהרת הודרה הזכאי להחזיק לבדו בקטין. ביטול הצהרת ויתור שניתנה לגבי קטין תוכל להתבצע על ידו מהגיעו לגיל 18 ועד לגיל 22, או עד שנה מתום שירותו הצבאי, לפי המאוחר.
אזרחות מכוח ישיבה בישראל - סעיפים 3 ו3א' לחוק האזרחות
מתן אזרחות לתושבים קבועים בישראל שאינם יהודים מוסדר בסעיפים 3 ו3א' לחוק האזרחות.
סעיף 3 - קובע כי מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי ולא היה לאזרח ישראלי לפי סעיף 2 לחוק, יהא אזרח ישראל מיום הקמת המדינה אם (1) היה רשום במרשם התושבים ביום 1.3.52, (2) היה תושב ישראל במועד כניסת חוק האזרחות לתוקפו ו(3) מיום הקמת המדינה עד תחילת תוקפו של חוק האזרחות היה בישראל (בפסיקה פורש סעיף זה כמתייחס לשהות ממושכת בישראל באותה תקופה). מי שנולד אחרי קום המדינה והיה תושב ישראל ביום תחילת תוקפו של החוק, ואביו או אמו עונים לקריטריונים הנ"ל - יהא אזרח אף הוא.
סעיף 3א' מרחיב את סעיף 3 ומוסיף תנאי המאפשר מתן אזרחות למי שהיה תושב ישראל ורשום במרשם האוכלוסין ביום תיקון החוק (בשנת 1980). כך אין צורך להוכיח שהייה בישראל במועד כניסת החוק לתוקף - כפי שכתוב בסעיף 3המקורי (ראה לעיל). כן קובע סעיף 3א' כי אדם שיקבל אזרחות לפיו אינו אזרח של אחת המדינות הנזכרות בחוק למניעת הסתננות התשי"ד 1954, שהנן סוריה, לבנון, מצרים, ירדן, סעודיה, עיראק ותימן.
אזרחות מלידה - סעיף 4 לחוק
מי שנולד בישראל להורים שאחד מהם ישראלי יהיה אזרח ישראל.
מי שנולד בחו"ל להורים שאחד מהם ישראלי יהיה אזרח רק אם אחד מהוריו הינו אזרח ישראלי, שאזרחותו (של ההורה) נובעת:
(1) מכוח שבות
(2) מכוח ישיבה בישראל או
(3) מכוח התאזרחות או
(4) מכוח לידה בישראל או
(5) מכוח אימוץ.
בעבר (עד תיקון החוק בשנת תש"ם), היה המצב המשפטי שונה. לפני תיקון החוק, מי שאביו או אמו ישראלים היה הופך אוטומטית לאזרח ישראלי. כך, יכלה זכות האזרחות לעבור מאב לבן לנצח - ללא כל צורך בישיבה בישראל.
כיום, לאחר התיקון לחוק, מי שנולד בחו"ל כשאחד מהוריו ישראלים מכוח הזיקות המפורטות לעיל - הינו ישראלי. אולם צאצאיו של אדם כזה, שנולדו בחו"ל, לא יהיו ישראלים. על אף זאת, שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לילדו הקטין של אזרח ישראלי, אשר נולד בחו"ל (סעיף 9 (א) (2) לחוק).
כהורה ישראלי ייחשב אף מי שנפטר טרם לידתו של הילד, ובלבד שהיה אזרח ישראל במותו.
אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל - סעיף 4א' לחוק האזרחות
המצב החוקי בישראל אינו מאפשר חוסר נתינות (מצב שהיה אפשרי בעבר, עד לתיקון החוק בשנת 1969). על פי סעיף 4א' לחוק, מי שנולד בשטח ישראל לאחר קום המדינה ולא היתה לו מעולם שום אזרחות אחרת, יהיה אזרח ישראלי אם ביקש זאת בין גיל 18 לגיל 21 ובלבד שהיה תושב ישראל חמש שנים רצופות לפני הגשת הבקשה. שר הפנים רשאי לא לאשר בקשה כזו אם המבקש הורשע בעבירה על בטחון המדינה או נדון למאסר לחמש שנים או יותר בגין עבירה אחרת.
אזרחות מכוח אימוץ - סעיף 4ב' לחוק האזרחות
אזרחות מכוח אימוץ תוקנה למי ש:
אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א 1981, כשאחד מהוריו המאמצים הינו ישראלי או;
אומץ מחוץ לישראל, על ידי אזרח ישראלי (ההורה המאמץ) שאזרחותו נובעת:
(1) מכוח שבות;
(2) מכוח ישיבה בישראל;
(3) מכוח התאזרחות;
(4) מכוח לידה בישראל;
(5) מכוח אימוץ על פי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א 1981.
ובלבד שהתנאים הבאים מתקיימים:
(1)ההורים המאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ.
(2) ניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים לכך שהקטין יהא אזרח ישראל.
כלומר - לצורך הקניית אזרחות לילדו המאומץ, על תושב ישראל מאמץ לפעול לפי חוק אימוץ ילדים. חוק זה כולל (בסעיפים 28-29 שלו) פרק הדן באימוץ בין ארצי והמסדיר אימוץ של ילדים ממדינות חוץ.
התאזרחות - סעיפים 5-8 לחוק האזרחות
אם מצא זאת לנכון, יעניק שר הפנים אזרחות לבגיר שאינו אזרח ישראל אם עמד בכל התנאים הבאים:
(1) נמצא בישראל (במועד ההתאזרחות);
(2) שהה שלוש שנים לפחות בישראל במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(3) הוא זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע [כאשר אשרת ישיבת קבע ניתנת על ידי שר הפנים כפופה לשיקול דעתו];
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע "ידיעת מה" את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחות קודמת או הוכיח כי תבוטל מרגע הפיכתו לאזרח ישראלי.
הענקת האזרחות מכוח התאזרחות נעשית לאחר מתן ההצהרה הבאה: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל". הצהרה זו הינה ייחודית למקרה של קבלת אזרחות מכוח התאזרחות.
פטורים מהתנאים להתאזרחות - סעיף 6 לחוק: פטור מהתנאים הקבועים בחוק לעניין קבלת אזרחות ניתן להעניק בין היתר:
(1)למי ששירת שירות סדיר בצה"ל.
(2)למי ששיכל ילד בשירות סדיר בצה"ל, אם יש בדעתו להשתקע בישראל.
בנוסף, מי שהיה זכאי לאזרחות מכוח שבות אך הצהיר כי אינו רוצה להיות אזרח ישראלי ושהה בארץ שלוש שנים מתוך חמש השנים האחרונות, יהא פטור מתנאי ההתאזרחות אם ביקש להתאזרח.
בנוסף, לשר הפנים סמכות לפטור מתנאי ההתאזרחות אדם תושב שטח מוחזק (על ידי צה"ל), אם שוכנע שאותו אדם מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה, ופעל לקידום בטחונה, כלכלתה או עניין חשוב אחר שלה. בנוסף, יש לשר סמכות כללית לפטור מתאזרחים מחלק מהתנאים הנ"ל אם לדעתו קיימת סיבה מיוחדת המצדיקה זאת.
התאזרחות מכוח נישואין - סעיף 7 לחוק האזרחות
מי שנישא לאזרח ישראלי או לאדם עומד בתנאי ההתאזרחות שבסעיפים 5 או 6 יכול לקבל אזרחות ישראלית גם אם לא עמד בתנאי ההתאזרחות.
התאזרחות של קטינים - סעיף 8 לחוק האזרחות
לילדו הקטין של מתאזרח מוקנית אזרחות אם במועד ההתאזרחות היה תושב ישראל (או שטח מוחזק ע"י צה"ל), ובלבד שלהורה המתאזרח היתה רשות להחזיק בו. כאשר ישנה חזקה משותפת של שני הורים שרק אחד מהם התאזרח, יכול ההורה השני למנוע את התאזרחות הקטין, אם הקטין הוא אזרח חוץ.
התאזרחות מכוח הענקה - סעיף 9 לחוק האזרחות
מכוח סעיף זה רשאי שר הפנים להעניק אזרחות :
לקטין על פי בקשת הוריו: (ולעניין זה די בבקשה של הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבד בקטין)
- אם הקטין הוא תושב ישראל.
- אם הקטין הוא בנו של אזרח ישראלי, כאשר ההורה הינו אזרח שנולד מחוץ לישראל אולם קיבל את אזרחותו מכוח לידה (ראה הקריטריונים בסעיף 1.4 לעיל).
בקשה התלויה בגיל - במקרים הבאים מותנית סמכות שר הפנים בהגשת בקשה בין הגילאים 18-22:
- בנו של אזרח ישראלי (שכבר אינו קטין), כאשר ההורה נולד מחוץ לישראל וקיבל את אזרחותו מכוח לידה (ראה הקריטריונים בסעיף 1.4 לעיל).
- מי שהוריו ויתרו על אזרחותו בהיותו קטין לפי אחת הדרכים שבסעיף 10 לחוק (ראה בסעיף 1.10.1 להלן).
כן שראי שר הפנים להעניק אזרחות לתושב ישראל הנמצא בישראל לגביו שוכנע השר כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה, ושהוא או בן משפחתו שירתו בצה"ל או פעלו לקידום הבטחון, הכלכלה, או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות לו היא עניין מיוחד למדינה.
איבוד אזרחות:
אזרחות ישראלית תאבד בנסיבות הבאות:
ויתור על אזרחות (סעיף 10 לחוק) - אזרח ישראלי בגיר רשאי לוותר בכתב על אזרחותו. אשר לקטין - ישנן נסיבות מסוימות בהן יכול הורה לגרום לויתור על אזרחות בנו הקטין. במקרים אלה יוכל הקטין לפנות לשר הפנים בין הגילאים 18-22 בבקשה להענקת אזרחות. ויתור על אזרחות אינו אוטומטי והוא כפוף להסכמת שר הפנים.
ויתור לשם שמירה על אזרחות אחרת (סעיף 11 לחוק) - בנסיבות מיוחדות רשאי שר הפנים להסכים לויתור על אזרחות של עולה חדש, אם הויתור נועד כדי לשמור על אזרחותו האחרת.
ביטול אזרחות (סעיף 11 לחוק) - אפשרי בכל אחד מהמקרים הבאים:
יציאה שלא כדין למדינות הנזכרות בחוק למניעת הסתננות (שהנן סוריה, לבנון, מצרים, ירדן, סעודיה, עיראק ותימן) או רכישת אזרחות במדינות כאלה נחשבת כויתור על אזרחות והאזרחות מתבטלת ביום היציאה מישראל. במקרה של ביטול אזרחות על פי סעיף זה תבוטל גם אזרחותו של ילדו הקטין של אזרח שאזרחותו בוטלה.
מקרים בהם שר הפנים רשאי לבטל אזרחות והביטול נעשה במתן הודעה מהשר: (1) הפרת אמונים למדינת ישראל. (2) אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים. ניתן לבטלה גם לגבי ילדו הקטין של אדם שאזרחותו בוטלה לפי סעיף זה.
איבוד האזרחות אינו פוטר מאחריות שנבעה מהאזרחות הישראלית, כאשר אחריות זו נוצרה לפני ביטול האזרחות. (סעיף 12 לחוק).
הזכות להצביע לכנסת
הזכות לבחור לכנסת נקבעה בחוק יסוד: הכנסת.
על פי חוק יסוד: הכנסת, נתונה הזכות לבחור לכל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה,
אלא אם נשללה ממנו זכות זו על ידי בית משפט על פי חוק (סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת).
(נכון להיום, לא נחקק כל חוק המאפשר שלילת זכות הצבעה).
בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] התשכ"ט 1969 נקבע כי יהא זכאי לבחור מי ש"רשום
בפנקס הבוחרים של שנת הפנקס בה מתקיימות הבחירות" (סעיף 2 לחוק). פנקס בוחרים הינו רשימה הנערכת
על פי חוק הבחירות לכנסת, ופנקס הבוחרים הינו הכינוי לכלל רשימות הבוחרים.
על פי סעיף 28 לחוק, לצורך הכנת רשימת הבוחרים מוגשת לכל אזור קלפי רשימה הכוללת לגבי אותו איזור:
א. כל אדם שהינו מעל לגיל 18 ב"יום הקובע",
שהינו יום א' בניסן שלפני שנת פנקס מסוימת (המתחילה לגבי כל שנה ביום ט"ו באב).
ב. כל אדם שביום ה-61 שלפני ה"יום הקובע" (כאמור לעיל) היה אזרח ישראל והיה רשום במרשם
האוכלוסין כתושב אותו איזור.
חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה 1965, עוסק ברישום פרטיהם של תושבי מדינת ישראל.
עם זאת, מצוין בו מפורשות כי כל הוראותיו הנוגעות לתושבי ישראל וכן כל הזכויות או החובות החלות על תושבי ישראל
על פיו, יחולו גם על אזרח ישראל שאיננו תושב (סעיף 1 (ג) לחוק). החוק מחיל על אזרחי ישראל שאינם תושבי ישראל
חובות דיווח שונות (לפרטים ראה סעיף 6 להלן).
לפירוט דברי חקיקה ותקנות הנוגעים לבחירות לכנסת ראו אתר הכנסת:www.knesset.gov.il/index.html,
וכן אתר בחירות לכנסת ה-15 (מעודכן לאפריל 99), הנמצא ב: www.knesset.gov.il/elections.
החובה להתגייס לצה"ל
חובה זו מקורה בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו 1986.
"יוצא צבא" מוגדר כאזרח ישראלי או תושב קבוע (כפי שהינו מוגדר בחוק שירות ביטחון), בן הגילאים 18-54 לגבר
ו18-38 לאישה. חובת השירות בצה"ל חלה על אזרחי מדינת ישראל גם אם הם תושבי מדינה אחרת וגם אם יש להם
אזרחות אחרת. אדם שהוא "יוצא צבא" עשוי, בין היתר, להקרא על פי החוק להתיצבות לרישום (סעיף 3 לחוק),
התייצבות לבדיקות כושר (סעיף 5 לחוק), התייצבות לשירות סדיר (סעיף 13 לחוק)
וחלה עליו חובת שירות מילואים (סעיף 27 לחוק).
מידע בנוגע לגיוס (לרבות לעניין גיוס עולים חדשים) ניתן למצוא באתר מנהל הגיוס ב-www.aka.idf.il/giyus.
השירות הסדיר (פרק ג' לחוק):
זמן שירות לגבר (סעיף 15 לחוק):
בין גילאים 18-26 - שלושים חודשים.
בין גילאים 27-29 - עשרים וארבעה חודשים
עולה חדש שהגיע לארץ לאחר גיל 27 - שמונה עשר חודשים.
רופא שיניים - בן 30-34 - עשרים וארבעה חודשים.
רופא (לרבות רופא שיניים) בן 35-38 - שנים עשר חודשים.
מועדי השירות לעיל הוארכו זמנית בחוק שירות בטחון הוראת שעה התשנ"ה 1995, שיחול עד ליום 18.6.2000.
זמן שירות לאישה (סעיף 16 לחוק):
בין גילאים 18-26 - עשרים וארבעה חודשים.
בין הגילאים 27-34 - לגבי רופאת שיניים או רופאה - עשרים וארבעה חודשים.
בין הגילאים 35-38 - לגבי רופאת שיניים או רופאה - שנים עשר חודשים.
שוויון בשירות: בתיקון משנת תש"ס נקבע כי לנשים וגברים זכויות שוות למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי
(סעיף 16א לחוק). עם זאת, משיקולים של מהותו או אופיו של התפקיד ניתן שלא לאשר ליוצאת צבא לקבל תפקיד מסוים.
פטור משירות: בפועל, לא כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה מגויסים. החוק מאפשר לשר הבטחון לפטור משירות סדיר או
מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין ולדחות שירות. השיקולים למתן פטור כאמור יכולים להיות מטעמים הקשורים
בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צה"ל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית
או המשק הלאומי או מטעמים אחרים (סעיף 36 לחוק).
בנוסף, קובע החוק פטורים על פי דין - אם לילד ואישה הרה פטורות משירות ביטחון (קרי - סדיר + מילואים).
אישה נשואה פטורה משירות סדיר. כן קבועות דרכים להוכחה (עבור נשים) כי מטעמי דת או מצפון הן מנועות מלשרת בצבא (סעיפים 39 ו40 לחוק).
זכויות חיילים משוחררים: חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד 1994 קובע זכויות לחיילים משוחררים, שאינן ניתנות
לאזרחי או תושבי המדינה שלא שירתו בצה"ל. בין הזכויות הללו (אשר תקופת הזכאות לגביהן הינה למשך 5 שנים לאחר
סיום השירות הסדיר):
- השתתפות בתשלום שכר לימוד במכינה קדם אקדמית. (סעיף 12 לחוק).
- השתתפות בשכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה על תיכונית. (סעיף 13 לחוק).
- השתתפות בשכר לימוד במוסד להכשרה מקצועית.(סעיף 14 לחוק).
- הגדלת סכומי הלוואות לדיור (לרבות לקיבוצים). (סעיף 16 לחוק).
- השתתפות ברכישת דירת מגורים. )סעיף 17 לחוק).
- סיוע בהקמת עסק חדש. (סעיף 18 לחוק).
"מבצע 2000" - לשנת 2000 הנהיג צה"ל בשיתוף עם משרד הקליטה שינויים במדיניות הנוגעים לגיוס בני מהגרים.
מידע בדבר המבצע ניתן לקבל בקונסוליות השונות.
תושב חוזר
אזרח ישראלי ששהה בחו"ל וחזר להתגורר בישראל זכאי לעתים לזכויות מסוימות, כפי שיבואר להלן.
הגדרת תושב חוזר -
"תושב חוזר" הוא אזרח ישראלי העונה על התנאים להלן:
- הוא בן 17 למעלה. (ישנם תחומי סיוע מסוימים בהם ישנן מגבלות גיל אחרות).
- שהה בחו"ל תקופה של שנתיים או יותר. ("מדען חוזר" - מי ששהה שלוש שנים ומעלה בחו"ל).
- ביקר בישראל עד ארבעה חודשים בכל שנה (באופן רצוף או לסירוגין), במהלך השנתיים האחרונות לפני שיבתו ארצה.
לעניין זה - תקופת שירות בצה"ל (גם סדיר וגם מילואים) אינה נחשבת במניין הביקור ואינה משפיעה על הזכאות.
- לגבי אזרחים שהם, בני זוגם או הוריהם נשלחו בשליחות - ישנם כללים מיוחדים, הדורשים כי יחלפו חמש שנים מתום
השליחות ועד השיבה לארץ.
תקופת הזכאות:
במשרד הקליטה - 12 חודשים מיום הכניסה לישראל.
במכס - 9 חודשים מיום הכניסה לישראל.
לעניין יבוא רכב - 3 חודשים מיום השיבה לישראל.
העדר זכאות לסיוע:
מי שנהנה בעבר מסיוע הניתן לתושב חוזר, ומי שעדיין נמצא בתקופת זכאותו כעולה, לא יהנו מסיוע משרד הקליטה.
סוגי הסיוע הניתנים לתושבים חוזרים
כללית, פניה בבקשה לסיוע הניתן לתושבים חוזרים יש להפנות למשרד הקליטה, במחלקה לתושבים חוזרים.
בלשכות משרד הקליטה ברחבי הארץ ישנם רכזי תושבים חוזרים. ישראלים השוהים בחו"ל יכולים לפנות
בבקשות לסיוע לקונסוליות הישראליות בעולם. בקשות סיוע מחו"ל מותנות בהחלטות הועדה לתושבים חוזרים.
למשרד לקליטת עליה אתר אינטרנט עדכני שכתבתו www.moia.gov.il.
סוגי הסיוע לתושבים חוזרים, המפורטים בחוברת שהנפיק המשרד לקליטת עליה (המחלקה לתושבים חוזרים)
באפריל 1999 כוללים :
סיוע ליזמים עסקיים - בהקמת עסקים קטנים בארץ, לרבות יעוץ עסקי באמצעות מוקדים לטיפוח יזמות (מט"י).
תושבים חוזרים זכאים להנחה בעמלת היעוץ הנ"ל. (מידע אצל רכז תושבים חוזרים בלשכות המשרד לקליטת עליה
ובקונסוליות הישראליות).
סיוע למדענים חוזרים - במסגרת המרכז לקליטה במדע (מק"ב), הפועל במסגרת המשרד לקליטת עליה
טל'- +972-2-6752796, mkbemada@netvision.net.il
המק"ב פועל הן כשירות השמה (הפניה למעסיקים פוטנציאלים) והן כגורם המסייע כלכלית בהוצאת העסקת
מדענים חוזרים ובמחקרם, על פי כללים קבועים מראש.
בתמצית:
(א) קבלת סיוע כמדען חוזר מותנית בשהיה של לפחות שלוש שנים בחו"ל לפני השיבה לישראל.
(ב) "מדען חוזר" הינו מי שנכלל באחת מתוך שלוש הקטגוריות הבאות לפחות:
- בעל תואר שלישי. עסק במחקר ופיתוח שלוש שנים מתוך חמש השנים לפני חזרתו לארץ. פרסם שלושה מאמרים
בכתבי עת אקדמאים מוכרים או רשם לפחות שלושה פטנטים.
- בעל תואר שני. עסק במחקר ופיתוח ארבע שנים מתוך שש השנים לפני חזרתו לישראל.
פרסם שלושה מאמרים בכתבי עת אקדמאים מוכרים או רשם לפחות שלושה פטנטים.
- בעל תואר שני. עסק במחקר ישומי או בפיתוח ארבע מתוך שש השנים לפני חזרתו לישראל -
לגביו יינתן סיוע לקליטתו בתעשייה במחקר ישומי או פיתוח.
סיוע בתעסוקה - עשוי לכלול בין היתר:
(א) מענק הבטחת הכנסה - לתושב חוזר שהתייצב בשירות התעסוקה ולא מצא עבודה עשוי לקבל סיוע מהמשרד
לקליטת עליה, למשך שלושה חודשים.
(ב) קורסים להסבה מקצועית והשתתפות בשכר לימוד בקורסים חיצוניים.
(ג) סיוע בהעסקת אקדמאים על ידי משרדי ממשלה ומוסדות ציבור - העשוי להנתן למוסד המעסיק.
(ד) סיוע לאמנים שהוכרו על ידי המשרד לקליטת עליה - הניתן במסגרת מענק כספי חד פעמי לרכישת כלים מקצוע
יים,סיוע בפרסום וסיוע בתעסוקה.
סיוע לחיילים בודדים - תושב חוזר המשרת שירות סדיר ומוכר כחייל בודד עשוי לקבל, בנוסף על הסיוע
שהינו מקבל מצה"ל, גם מענק כספי מהמשרד לקליטת עליה.
סיוע ברכישת שפה - אולפני עברית לבני נוער ומבוגרים.
הנחה במחיר כרטיסי טיסה - בחברת אל-על (מתקבלת בקונסוליות הישראליות).
הלוואות בנקאיות למימון חלק מהוצאות הנסיעה
(יידרש אישור על הכנסות מרשויות המס או תצהיר על הכנסות הנחתם בפני קונסול). ההלוואות כפופות לדרישות הבנקים.
מכס וייבוא:
תושבים חוזרים זכאים להקלות ולפטורים ממכס וממסים מסוימים.
מידע (לרבות פסקי דין) בענייני מכס ואתר הכולל שאלות ותשובות ניתן למצוא באתרwww.mof.gov.il/customs .
הגדרת תושב ישראל:
הישיבה בישראל מקנה זכויות וחובות מסוימות. הגדרת "תושב ישראל" משתנה בין דברי חקיקה שונים.
לרוב, המבחן העקרוני לעניין תושבות הינו בדרך כלל בדיקת מרכז החיים של האדם בו מדובר.
בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מוגדר תושב ישראל (לענין יחיד) כיחיד היושב בישראל ואינו מעדר ממנה אלא
"העדרי ארעי", שלדעת פקיד השומה הם סבירים. באתר המידע של ביטוח לאומי מצאנו את ההגדרה "מי שמרכז חייו בישראל",
עובדה הנבחנת לפי קריטריונים מסוימים. לפרטים ראה www.btl.gov.il וסעיף 7 להלן.
ואולם, תתכן גם פרשנות אחרת למונח "תושב ישראל". בערעור פלילי לעניין עבירה על פי חוק הפיקוח על מטבע חוץ,
היתה חשיבות לשאלה האם הנאשם היה "תושב ישראל", לצורך הכרעת אשמתו. בחוק זה ישנה הגדרה ספציפית של תושב חוץ,
והגדרת תושב ישראל הינה מי "שאינו תושב חוץ". בעניין זה פסק בית המשפט העליון כי הגדרת תושב ישראל לעניין
חוק הפיקוח על מטבע חוץ איננה נקבעת לפי מקום מושבו של האדם למעשה, אלא על פי ההגדרות שבחוק.
באותו מקרה היתה לנאשם אשרת שהיה בישראל, ועובדה זו החילה עליו את הגדרת "תושב חוץ". בית משפט העליון קבע כי
אין מנוס מהמסקנה כי הנאשם נופל להגדרת "תושב חוץ" על פי החוק, על אף שבפועל היה מרכז חייו היה בישראל.
בית המשפט העליון ציין בהקשר זה את האבסורד שיצרה פרשנות החוק - אך השאיר עניין זה למחוקק.
(ראה ע"פ 58/8 מדינת ישראל נ. רפאל בן נסים בייער פד"י מג' (4) עמ' 1).
רישום פרטי תושב - חוק מרשם אוכלוסין:
בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה 1965 "תושב" הינו מי שנמצא בישראל כאזרח ישראל או על פי אשרת עולה או תעודת עולה,
או על פי רשיון לישיבת קבע. תושב על פי חוק זה מחויב למסור תוך 30 יום ממועד כניסתו לישראל לפקיד רישום במשרד
הפנים פרטים שנקבעו בסעיף 2 לחוק מרשם אוכלוסין (כגון שם, שמות הורים, תאריך לידה ומקומה, מין, מען וכיו"ב).
תושב שנולד לו ילד בחו"ל או תושב שאימץ ילד בחו"ל חייב למסור לפקיד רישום בתוך 30 יום הודעה על פרטי הרישום של ילדו
(סעיפים 11 ו-13 לחוק מרשם אוכלוסין). כן יש חובה להודיע, בין היתר, על יציאה מישראל לצורך השתקעות בחו"ל, נישואין,
שינוי שם, המרת דת, התאזרחות או ויתור על אזרחות.
לכל תושב זכות לקבל ידיעה על הרישום לגביו במרשם ולקבל תמצית או העתק מן הרישום, וכן לקבל ידיעה על שמו ומענו של
אדם אחר הרשום במרשם (סעיף 29 לחוק).
תושב השוהה בחו"ל יגיש הודעות ובקשות מכוח חוק מרשם אוכלוסין לנציגות ישראל או נציגות מדינה המייצגת את ישראל
(תקנה 2 (2) לתקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום) התשל"ג 1972).
הזכות למידע:
על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח 1998, לכל אזרח או תושב ישראל זכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות החוק.
- "רשות ציבורית" לענין חוק זה היא הממשלה ומשרדי הממשלה, לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה, גופים בעלי סמכות שפיטה
(בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל ואחרים), רשויות מקומיות (לרבות תאגידים בשליטתן), תאגידים שהוקמו בחוק,
חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים.
- על פי החוק, על כל רשות ציבורית למנות ממונה האחראי על העמדת מידע לרשות הציבור ועל טיפול בבקשות לקבלת מידע.
- מקרים מיוחדים בהם תידחה בקשה לקבלת מידע (בין היתר) :
א. כאשר הטיפול בבקשה דורש משאבים בלתי סבירים, או
ב. שהמידע כבר פורסם, או
ג. שגילוי המידע יסכן את בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, בטחונו של הציבור או של אדם, או
ד. מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, או
ה. מידע שאין לגלותו על פי כל דין.
ביטוח לאומי
אדם שהוא תושב ישראל מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי, וזכאי לזכויות על פי חוק ביטוח לאומי, [נוסח משולב]
התשנ"ה 1995. תושב לעניין זה הינו מי שמרכז חייו בישראל - הגדרה הנבדקת על פי קריטריונים שונים.
- המוסד לביטוח לאומי מנפיק "שאלון תושבות" מיוחד, על פיו קובע המוסד האם אדם ששהה בחו"ל למעלה מחמש שנים
הינו "תושב ישראל".
-תושב ישראל השוהה בחו"ל למעלה מששה חודשים מחויב לדאוג בעצמו לתשלום חובותיו לביטוח הלאומי בגין התקופה
בה שהה בחו"ל. התשלום יתבצע בסניף הביטוח הלאומי הסמוך למקום מגוריו בישראל. את התשלום ניתן לבצע גם בבנק
הדואר וגם באמצעות מיופה כוח. איחור בתשלום עלול להיות כרוך בקנסות.
-האמור אינו חל על מי שמועסק בחו"ל על ידי מעסיק ישראלי. ואולם, שהיה של למעלה מחמש שנים רצופות בחו"ל
עשויה להשפיע על הזכאות (סעיף 76 (ב) לחוק הביטוח הלאומי).
-מי שעובד במדינה שבינה לבין ישראל קיימת אמנה בעניין זה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי אך מחויב במס בריאות.
המדינות עמן יש כיום אמנות כאלה הן: בריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד, אוסטריה, גרמניה, שוויץ, איטליה, פולין,
דנמרק, פינלנד, אורוגוואי.
-מידע בעניין זה ניתן למצוא באתר המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.
באתר טבלה של האמנות לביטוח סוציאלי
שישראל התקשרה בהן וכתובות המשרדים הרלבנטים באותן ארצות.
הפניה לאתרים רלבנטים נוספים:
הסקירה לעיל אינה ממצה את כל זכויותיהם וחובותיהם של אזרחים ותושבים ישראלים.
באתר www.shil.haifa.ac.il המתנהל על ידי שירות הייעוץ לאזרח (משרד העבודה והרווחה) ניתן למצוא מידע נוסף
בנושאים שונים הקשורים לזכויות וחובות של אזרחים במדינת ישראל. הנושאים המופיעים באתר כוללים, בין היתר:
קליטת עליה, תושבים חוזרים, צבא ובטחון, משפחה ואישות, מסים ועוד. באתר גם פרטיהם של מוסדות ציבור שונים
(כגון לשכות גיוס וכיו"ב).
מידע לעניין משרדי הממשלה השונים ניתן למצוא באתר "שער הממשלה" שכתבתו www.info.gov.il
מידע לעניין הנציגויות הקונסולריות השונות ניתן למצוא באתר שכתבתו http://www.mfa.gov.il
בחר מפה, בחר יחסי חוץ, ובחר נציגויות דיפלומטיות.
|